חברות וארגונים כל הסדנאות החווייתיות במיוחד עבור חברות וארגונים נמצאות כאן למידע נוסף > הורים הכלים המעשיים לעזרה לילדכם בלימודים נמצאים כאן למידע נוסף > למידע נוסף > תהליכי פיתוח מקצועי ואסטרטגיות הוראה חדשניות נמצאים כאן סגלי הוראה לומדים כל הדרכים לשיפור מיומנויות הלמידה שלך נמצאות כאן למידע נוסף >
0
סדנאות והרצאות
0
מורים
0
תלמידים
0
ספרים

עדכונים

Slide Background אנחנו מגייסים מנחים/ות לתהליכי פיתוח מקצועי לסגלי חינוך (משרה 432) ומדריכים לסדנאות לתלמידים בבתי ספר (משרה 232) הגשת קורות חיים דרך הקישור באתר בלבד. הצטרפו אלינו ותוכלו גם אתם להשפיע על מערכת החינוך בישראל.
דרושים
אנחנו מגייסים מנחים/ות לתהליכי פיתוח מקצועי לסגלי חינוך (משרה 432) ומדריכים לסדנאות לתלמידים בבתי ספר (משרה 232) הגשת קורות חיים דרך הקישור באתר בלבד. הצטרפו אלינו ותוכלו גם אתם להשפיע על מערכת החינוך בישראל.
דרושים
יוני 22, 2021 6:09 pm קרא עוד >
Slide Background לאחרונה העברנו מפגשים במימון עמותת המורים בנושא הומור וחדר בריחה מקוון לצוות המורים של בית הספר היסודי בן גוריון בבת ים. בסיום המפגשים קיבלנו מכתב תודה משמח מאוד: "ברצוננו להודות למנחים של פסיפס אורית רוקח ועפר לוי על פעילויות מעניינות שהעברתם לנו צוות בית הספר "בן גוריון" מהעיר בת ים. הפעילויות היו מעניינות / מרתקות ומעשירות. המורים שיתפו פעולה ונהנו. אומנם הפעילויות התקיימו בזום אולם הצלחתם מאוד במשימה זו. היינו קצת ספקניים לגבי פעילות חדר בריחה בזום אולם הפעילות הייתה חווייתית ומעשירה אף על -פי ולמרות התקיימות בזום. קיבלנו רעיונות לעבודה עם התלמידים משני המנחים המדהימים אורית ועפר תודה רבה לכם שהייתם שם עבורנו בתקופה לא קלה. מצוות המורים, הועד וההנהלה של בית הספר "בן גוריון" ממש ממש משמח! תודה רבה לכל המורים שהשתתפו במפגשים, לשולי עזרא שריכזה את הפעילות וכמובן למנחים שלנו אורית רוקח ועפר לוי. לפרטים נוספים אודות מפגשים במימון עמותת המורים:
חדר בריחה מקוון
לאחרונה העברנו מפגשים במימון עמותת המורים בנושא הומור וחדר בריחה מקוון לצוות המורים של בית הספר היסודי בן גוריון בבת ים. בסיום המפגשים קיבלנו מכתב תודה משמח מאוד: "ברצוננו להודות למנחים של פסיפס אורית רוקח ועפר לוי על פעילויות מעניינות שהעברתם לנו צוות בית הספר "בן גוריון" יוני 16, 2021 8:33 am קרא עוד >
Slide Background כאן ועכשיו השעה 11 בבוקר, אני באילת במלון קטן ופשוט שנפתח ממש לפני יומיים. עיצוב מקסים ולא מתיימר בו זמנית. לובי, כיסאות צבעוניים שקופים, ערסלי נדנדה כחולים וורודים, כריות ופופים בפינות ישיבה, תאורה צבעונית, בריכה קטנה שנשקפת מהחלונות, פסל ענק ונע של חתול ים תלוי מהתקרה שיחד עם הביטלס שמושמעים ברקע מייצרים אווירה של מקום שפשוט נעים להיות בו. לצד כל אלה מסתובבים עובדים ואנשי מקצוע שעדיין מסיימים שיפוצים אחרונים, תליית מנורות בצורת בלונים, סידור של עמדת הקפה, בניית פינת ישיבה נוספת, שיפצור אחרון של הבר ועוד. כולם חמושים באופטימיות של "אחרי הקורונה" ומקווים שהמלון הקטן יצליח. באמצע כל הבלגן המאורגן הזה אני יושב לי בלובי על כיסא שקוף בצבע כחול, מול שולחן ירוק ושחור, כוס קפה ביד ונותן למחשבות לרוץ. פעם ראשונה בהיסטוריה הפרטית שלי אם להתחיל מהסוף אספר שבשנים האחרונות למדתי לתואר שני בחינוך באוני' הפתוחה, והחודש הייתה בחינת הסיום של התואר. לפני כשבועיים קיבלנו את תוצאות הסיום ובפעם הראשונה בהיסטוריה הפרטית והאישית שלי קיבלתי את הציון הגבוה ביותר בכיתה. אולי כאן המקום להבהיר את המושג "בפעם הראשונה בהיסטוריה שלי" כי מאז שהייתי בכיתה ד' משהו לא הצליח לי בלימודים. אני זוכר את עצמי מתוסכל פעם אחר פעם ותוהה איך יכול להיות שילדים אחרים מצליחים ואילו אני מסתבך בפעולות פשוטות. הדבר הזה נמשך לאורך כל שנות בית הספר, ולמען האמת גם כשעברתי לאקדמיה. שוב מצאתי את עצמי מסתבך עם קורסים שנאלצתי לעבור פעמיים, הגשתי אינספור בקשות למועדים חדשים להגשת עבודות ותמיד תמיד סיימתי הרבה אחרי שאפשר והיה צריך לסיים. והקטע המצחיק הוא שגם אחרי שסיימתי להיבחן בבחינה האחרונה תהיתי אם עברתי בכלל ... קיוויתי שלפחות אקבל 60 ואסיים את התואר, וחיכיתי, ובו זמנית לא חיכיתי לפרסום התוצאות. ביום שבו פורסמו התוצאות קבוצת הוואטסאפ של הנבחנים געשה ורעשה. אנשים העלו את תוצאות הבחינה שלהם מאושרים או מתוסכלים ובתוך תוכי הלכה והתגבשה הסערה. כשנכנסתי לאתר הבחינה כל מה שראיתי היה שעברתי ואני מודה שלמרות גילי המופלג התרגשתי כילד קטן. רק בשלב מאוחר יותר שמתי לב לציון 93. זה יישמע לכם מוזר, אבל מה שאני ראיתי ברגע הראשון היה 39... המחשבות שאחרי קשה להסביר את התהליך שעובר עליי בשבועיים האחרונים בכמה מילים, אבל קל להסביר את תחושת ההקלה והחופש מסיום הלימודים. חבריי מימי הלימודים אמרו לי שהם רוצים לקחת את התואר שלי והציון שקיבלתי ולהראות אותם למורה שהעיף אותי מהמגמה בתיכון וחייך לי בפנים תוך כדי. או אולי למורה למתמטיקה שנתנה לי סטירה בכיתה ו' רק מכיוון שלא הכנתי את שיעורי הבית ואולי למורה ללשון שהסבירה לי שלא ייצא ממני כלום... אבל האמת שאני הכי רוצה לספר על סיום התואר לוורד, המחנכת שלי מהתיכון שתמיד אמרה לי שאין לה שום צל של ספק שאני אצליח ולא משנה מה הציון שלי בהיסטוריה, ספרות או מתמטיקה. מישהו מתוסכל ממני המחשבה הכי משמעותית בהקשר הלימודי, ואך ורק בהקשר הלימודי, היא שתמיד הרגשתי שלא מרוצים ממני. תמיד הרגשתי שאני גורם לתסכול אדיר להורים שלי, למורים שלי, והכי הכי חשוב לי עצמי. למעשה, בכל ימי בית הספר, ובאופן מגוחך גם בימים ובשנים הארוכות שבהן ממש נלחמתי על תואר אחד שלא סיימתי ושניים אחרים שכן, תמיד הייתה לי תחושה של קושי. הרגשתי שאני צריך להתאמץ ולהתמודד עם כישלונות שמחייבים אותי שוב ושוב לשנס מותניים, לאגור כוחות ולהמשיך לחתור לעבר קו הסיום. להתבונן במראה ולחייך וכאן בלובי של מלון חדש, על כיסא שקוף בצבע כחול, מול שולחן ירוק ושחור וכוס קפה אני יודע שהתובנה המרכזית שלי לא קשורה בכלל ללימודים, היא קשורה לדרך בה אנחנו תופסים ושופטים את עצמנו ואת האנשים הסובבים אותנו. אלה יכולים להיות מנהלים שדואגים להעצים עובדים למרות שלא תמיד הם מגיעים ליעדים או לביצועים הרצויים. אלה יכולים להיות הורים שיודעים איך להתעלות מעבר לכישלונות ולטעויות ולהעביר תחושת מסוגלות לילד. ואלה יכולים להיות מורים שיודעים לראות הרחק מעבר לאופק ולדעת שהאדם שמולם יכול להקים יחד עם שותפים ואנשים יקרים מפעל חיים כמו פסיפס, גם כשלא היה לו עדיין תואר ראשון... ולסיום, שעה שאני עטוף באווירה רגועה וצבעונית, אזכיר את אחד המשפטים האהובים עליי, של הסופרת מאיה אנג'לו: "אנשים ישכחו מה שאמרת, ישכחו מה שעשית, אבל לעולם לא ישכחו מה גרמת להם להרגיש". ואתם? איך אתם מתנתקים מביקורת וכישלון וממשיכים להאמין ביכולות ובכישרונות שלכם? אשמח מאוד לשמוע. כאן ועכשיו השעה 11 בבוקר, אני באילת במלון קטן ופשוט שנפתח ממש לפני יומיים. עיצוב מקסים ולא מתיימר בו זמנית. לובי, כיסאות צבעוניים שקופים, ערסלי נדנדה כחולים וורודים, כריות ופופים בפינות ישיבה, תאורה צבעונית, בריכה קטנה שנשקפת מהחלונות, פסל ענק ונע של חתול ים תלוי מהתקרה שיחד יוני 10, 2021 6:48 pm קרא עוד > Slide Background כתבה שלנו שעלתה במגזין הגיע זמן חינוך והפעם אנחנו מדברים על "מורה אחד נכנס לבר: איך משלבים הומור בהוראה?" מתברר שלא חייבים להיות אנשים מצחיקים כדי לשלב הומור בהוראה. ההומור נמצא בכל מקום, אנחנו פשוט צריכים לשים לב אליו. כך תוכלו לעשות זאת, רק היזהרו - זה מדבק! https://www.edunow.org.il/article/4036 כתבה שלנו שעלתה במגזין הגיע זמן חינוך והפעם אנחנו מדברים על "מורה אחד נכנס לבר: איך משלבים הומור בהוראה?" מתברר שלא חייבים להיות אנשים מצחיקים כדי לשלב הומור בהוראה. ההומור נמצא בכל מקום, אנחנו פשוט צריכים לשים לב אליו. כך תוכלו לעשות זאת, רק היזהרו - מאי 31, 2021 8:39 am קרא עוד > Slide Background חשיבה יצירתית מאפשרת לנו לראות את העולם, את מקום העבודה, את הצוות ואת עצמנו מנקודת מבט שונה. בעזרתה אנחנו יכולים להסתכל על אתגרים מהסוף להתחלה (או בדילוגים) ולקבל פתרונות מקוריים ושונים למגוון בעיות ומשימות. יצירתיות פותחת ערוצי תקשורת חדשים, מעודדת חיבורים, מרעננת קשרים קיימים ומחזקת את יחסי העבודה בין עובדים, עמיתים, מנהלים ובכלל. חשיבה יצירתית עוזרת לנו לבחון את ההרגלים, הדפוסים, הקיבעונות וכל הפעולות שאנו עושים היום בצורה אוטומטית, ומציעה דרכים אחרות ומקוריות לבצע אותן. אבל איך מיישמים חשיבה יצירתית בעבודה? בדיוק על זה אנחנו מדברים בוובינר שלנו ב 27/05 בשעה 20:30. אנחנו מזמינים אותך להצטרף לוובינר, לחייך וללמוד איך להשתמש בחשיבה יצירתית לחיבור הצוות ולהתמודדות עם אתגרים. להרשמה לוובינר יש ללחוץ כאן:
יצירתיות – לפרוץ את הקיבעון בעזרת קצת שיגעון
חשיבה יצירתית מאפשרת לנו לראות את העולם, את מקום העבודה, את הצוות ואת עצמנו מנקודת מבט שונה. בעזרתה אנחנו יכולים להסתכל על אתגרים מהסוף להתחלה (או בדילוגים) ולקבל פתרונות מקוריים ושונים למגוון בעיות ומשימות. יצירתיות פותחת ערוצי תקשורת חדשים, מעודדת חיבורים, מרעננת קשרים קיימים ומחזקת מאי 20, 2021 8:19 am קרא עוד >
Slide Background עד גיל 30 לא קראתי ספרים כשהייתי ילד לא קראתי ספרים. ככה פשוט. אמי שנלחמה בי בכל כוחה ובהתמדה מרשימה למדיי הייתה משגרת אותי לספרייה אחת לשבוע. ואני, כיאה לילד טוב פתח תקוה, הייתי מגיע אל הספרייה העירונית, מחזיר ספר שלא קראתי, מספר לספרנית שהספר היה "ממש מעניין", ולוקח לפי המלצתה "ספר מצוין" שגם אותו... לא אקרא. לפעמים הייתי ממש משוכנע שהפעם זה יהיה אחרת, שמחר, או גג מחרתיים אקרא את הספר. אבל זה מעולם לא קרה. איכשהו הכדורגל, הטניס, הפעילות בתנועת הנוער ובמועצת התלמידים, מפגש עם חברים ועוד אינסוף רעיונות יצירתיים ופעילויות תמיד ניצחו והספרים עשו את דרכם חזרה לספריה עם תקווה למפגש עם ילד שכן ירצה לקרוא אותם. כל זה היה עד שבערב בהיר, כשהייתי בן 30 פלוס מינוס, הבית היה ריק, סיימתי לאכול, בטלוויזיה היה איזה ליהוג חסר משמעות, הסמארטפון עוד לא הומצא, האינטרנט היה סביר מינוס, ואני מצאתי את עצמי ברגע טהור של שעמום ניגש למדף הספרים ומתחיל לקרוא. לשמחתי מאז לא הפסקתי וכיום אני אפילו נחשב לגאוות הספרייה המקומית... המלצה קטנה: אם כבר מדברים על ספרים, אז אני ממליץ בחום על "טירת הזכוכית" מאת ג'אנט וולס, ו-"מים לפילים" מאת שרה גרואן. ספרים מדהימים שחושפים עולם, תרבות ושפה עוצמתית ושונה. עד גיל 50 לא ציירתי מאז שאני זוכר את עצמי רציתי לדעת לנגן, לצייר, לפסל ובאופן כללי ליצור באופן חופשי ונטול עכבות והתבוננות חיצונית. אבל בכל פעם שחשבתי על זה הביקורת העצמית ניצחה את הרצונות ואם זה לא הספיק גם ביקורת של מבוגרים שהסבירו לי שאין לי שמיעה מוזיקלית ושאני מצייר כמו ילד קטן, לא ממש תרמו. לפני שבועיים, באווירה הקסומה של שישי בצהריים, הלכתי לסטודיו קטן של חבר. הסטודיו, נמצא במרחב יצירתי ועל קירותיו תמונות ויצירות של אנשים שונים, ומדפים עמוסי צבעים ומכחולים. התיישבתי ופרסתי את בלוק הציור שלי וגירי הפחם, שרכשתי באותו בוקר, והתחלתי לצייר. נתתי לעצמי להתמזג עם המוזיקה שברקע ובפעם הראשונה בחיי ציירתי בלי להתבונן על הדף ועל עצמי מהצד, זרמתי עם הצלילים שנישאו באוויר ועם הצבעים שעל הדף והזכרתי לעצמי שוב ושוב שאין נכון ולא נכון, וכל מה שחשוב הוא להמשיך לאמן את "שריר" חוסר השיפוטיות ולתת לעצמי את החופש לפעול עם מינימום מחשבות. המלצה קטנה: קחו חלום אחד קטן מתוך רשימת דברים שהייתם רוצים לעשות, ותעשו אותו. ככה פשוט. עד הקורונה פעלנו אחרת בחיים כמו בחיים אנחנו לא תמיד מודעים לתהליכי ההבשלה שקורים מתחת לפני השטח ולפעמים הכל מתנקז לרגע אחד בודד, שבו אנחנו פשוט מתחילים לעשות משהו שחשבנו עליו במשך שנים והיה חבוי שם עמוק בפנים. תהליכי ההבשלה הללו, זקוקים פעמים רבות לנקודת ההזנקה, לאותו רגע שבו מאיזו שהיא סיבה אדם מתחיל פתאום לקרוא, לצייר, לשיר, לרכוב על אופניים, לבשל, לרקוד, לטייל או כל דבר אחר. איכשהו, תקופת הקורונה, על שלל חסרונותיה, הייתה לעיתים נקודת הזנקה שכזו למאוויים וחלומות. בעיניי, דווקא עכשיו, כשנדמה שבמובנים רבים השגרה חוזרת, אנחנו חייבים לשמר ולהעצים את נקודות ההזנקה הללו ולא לחזור באופן אוטומטי אל המוכר והידוע שהיה לפני. המלצה קטנה: דווקא עכשיו לעשות את הצעד הראשון. "אפילו מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד קטן", לאו דזה. ואתם? מה הצעד הראשון שלכם ושלכן? עם מה אתם ואתן מחכים ומחכות לנקודת ההזנקה? מאוד נשמח לשמוע 🙂 עד גיל 30 לא קראתי ספרים כשהייתי ילד לא קראתי ספרים. ככה פשוט. אמי שנלחמה בי בכל כוחה ובהתמדה מרשימה למדיי הייתה משגרת אותי לספרייה אחת לשבוע. ואני, כיאה לילד טוב פתח תקוה, הייתי מגיע אל הספרייה העירונית, מחזיר ספר שלא קראתי, מספר לספרנית שהספר היה "ממש מאי 12, 2021 9:21 am קרא עוד > Slide Background לאחרונה העברנו סדרת מפגשי להגיע לפסגת האוורסט לתלמידים בבית ספר אמית י' אשדוד והיה תענוג! בסיום הפעילות קיבלנו מכתב תודה מאורטל נח, רכזת שכבה ז': שלום וברכה. בסיום עשרה מפגשים מרתקים אני חייבת לציין את אשר לוי, מדריך משכמו ומעלה! כבר מהמפגש הראשון נוצר חיבור מדהים עם התלמידים, התוכן הועבר בצורה אטרקטיבית במיוחד, הנושאים היו רלוונטיים ותואמי גיל ותחומי עניין של התלמידים. אשר העביר הכל במקצועיות, בחביבות, ויצר עניין רב, סקרנות והנאה בקרב התלמידים. רק לשם ההמחשה היו לא מעט תלמידים שלא נכחו בשיעורים באופן סדיר, אך את מפגשי פסיפס לא החמיצו! היום כשהתלמידים הבינו שזה המפגש האחרון הם ממש התבאסו וביקשו להמשיך עוד.. נראה לי שזה אומר הכל. תודה על ההזדמנות ועל החוויה!! בהחלט ממליצה בחום על התכנית. עלו והצליחו. אורטל נח רכזת שכבה ז אמית י אשדוד. תודה רבה לכל התלמידים שהשתתפו בתכנית, לרכזת שכבה ז' - אורטל נח וכמובן למנחים שלנו אשר לוי, ריקי כליף ויעל הדס.
להגיע לפסגת האוורסט
לאחרונה העברנו סדרת מפגשי להגיע לפסגת האוורסט לתלמידים בבית ספר אמית י' אשדוד והיה תענוג! בסיום הפעילות קיבלנו מכתב תודה מאורטל נח, רכזת שכבה ז': שלום וברכה. בסיום עשרה מפגשים מרתקים אני חייבת לציין את אשר לוי, מדריך משכמו ומעלה! כבר מהמפגש הראשון נוצר חיבור מדהים עם התלמידים, התוכן מאי 10, 2021 9:37 am קרא עוד >
Slide Background לאחרונה העברנו הרצאת אורח במסגרת כנסים שקיים מחוז צפון - משרד החינוך למורי המתמטיקה. למורי החטיבה העליונה כנס בנושא "שימור, שיפור ושיתוף במציאות משתנה" ולמורי היסודי כנס בנושא "מורה כמוביל במציאות משתנה". ההרצאה שלנו התמקדה בהקניית כלים להנעה פיתוח מוטיבציה ללמידת מקצוע המתמטיקה. לאחר הכנסים קיבלנו מכתב תודה מסלימאן סלאמה, המפקח על הוראת המתמטיקה, במחוז צפון. "רן שמשוני, שירה לוין חברת פסיפס שלום רב, תודתי והערכתי למר רן שמשוני, סמנכ"ל פסיפס, על העברת שלוש ההרצאות המרתקות בנושא מוטיבציה בשלושה כנסים גדולים למורי המתמטיקה במחוז צפון משרד החינוך. ההופעה, הרהיטות, האינטונציה, הגמישות, התוכן העשיר והכלים המשמעותיים סיפקו חוויה מצוינת והובילו למשובים חיוביים מאוד של ציבור המורים. יישר כוח והמשך שיתוף פעולה פורה בעתיד. בברכה סלימאן סלאמה מפקח על הוראת המתמטיקה, מחוז צפון." תודה רבה לגב' פאתנה מרגיה, מדריכת מתמטיקה מחוזית על יסודי ולמר סלימאן סלאמה, מפקח המתמטיקה במחוז צפון, על שיתוף הפעולה ההדוק, והאמונה המשותפת בחינוך בכלל ובחשיבות מקצוע המתמטיקה בפרט. וכמובן תודה לכל המורים הנפלאים שלקחו חלק בכנסים. לפרטים נוספים על הפעילויות שלנו למורים:
סגלי הוראה
לאחרונה העברנו הרצאת אורח במסגרת כנסים שקיים מחוז צפון - משרד החינוך למורי המתמטיקה. למורי החטיבה העליונה כנס בנושא "שימור, שיפור ושיתוף במציאות משתנה" ולמורי היסודי כנס בנושא "מורה כמוביל במציאות משתנה". ההרצאה שלנו התמקדה בהקניית כלים להנעה פיתוח מוטיבציה ללמידת מקצוע המתמטיקה. לאחר הכנסים קיבלנו מכתב תודה אפריל 7, 2021 8:12 am קרא עוד >
Slide Background השנה הייתה 1987, הכדורגלן האגדי ליונל מסי בדיוק נולד וכך גם הטניסאי נובאק ג'וקוביץ', אריתה פרנקלין נכנסה להיכל התהילה והמחזה עלובי החיים עלה לראשונה בברודווי. ממש באותו זמן עיריית פתח תקווה (כן, גדלתי בפתח תקווה שיש כאלה שאומרים היום שהיא לא באמת קיימת... אבל על כך בפוסט אחר) בחרה 15 תלמידי תיכון, ואני ביניהם, למשלחת חילופי נוער לעיירה קטנה בגרמניה. ברגשות מעורבים של התרגשות מצד אחד וחשדנות, המבוססת על היסטוריה פרטית וקולקטיבית מצד שני, הגעתי לעיירה בגרמניה השוכנת ממש קרוב לגבול שווייץ. בעיירה פגשתי את בני הנוער המקומיים וביחד עברנו סדרת סיורים, הרצאות ופעילויות משותפות שבמהלכן אט אט הוסרו המחסומים ונפתחו הלבבות. מבין בני הנוער שהכרתי שם, עד היום אני זוכר לטובה את קרל שבלט בכנותו וברגישות המיוחדת שלו. קרל היה איש חברה אמיתי, כזה שנוכח ודומיננטי בכל פעילות, כזה שידע להוציא גיטרה בעיתוי הנכון ולרומם את מצב הרוח של כולם וידע גם להתבונן מהצד ולתת לנו להיות בתוך עצמנו כשהיו רגעים שדרשו זאת. קרל ידע להקשיב וידע לספר, לגשר וגם פשוט להיות שם עבורנו כאשר היה צריך. היה בו משהו אמיתי ונוגע ללב, כאילו על כתפיו הצרות מוטלת חובת ההוכחה שהם דור אחר, שהם לא "ההם". התחברתי לכנות הזו והערכתי אותה. השבועיים חלפו עם אינספור חוויות וכאשר הגיע הרגע לנסוע לשדה התעופה החברים הגרמניים ליוו אותנו ונפרדנו בהתרגשות רבה. מיד כאשר נחתנו בישראל קיבלנו הודעה שבדרך חזרה משדה התעופה בגרמניה המכונית שלהם הייתה מעורבת בתאונת דרכים קשה ושקרל מורדם ומונשם במצב קריטי. הימים היו ימי טרום סמארטפון ואפליקציות ובמשך חודשים ארוכים ביררנו מדי פעם מה שלומו והאם יש חדש, אבל בכל פעם הגיעה התשובה שקרל מוגדר כ"צמח" ולא ברור אם אי פעם יתאושש. בחלוף הזמן הקשר עם המשלחת הגרמנית הלך והתרופף, אנחנו סיימנו תיכון, התגייסנו לצבא או סתם התפזרנו לדרכנו ומאז לא שמענו מהם. כמה שנים אחרי אותה משלחת טסתי עם שני חברים לטיול ספונטני של שלושה שבועות ביוון ובאיים. לאחר כמה ימים באי המקסים סנטוריני, ממש שעתיים לפני עלייתנו למעבורת בדרך לאי אחר, נכנסנו לאחת מתוך עשרות מסעדות התיירים הפזורות באי והתיישבנו לאכול מול הנוף המדהים. לקח לי זמן לקלוט שבשולחן לידנו מדברים גרמנית ולקח לי עוד יותר זמן לקלוט שבשולחן לידנו יושב, מדבר וצוחק, מי אם לא - קרל. שמחתי עד מעל לראש לראות אותו שוב ולא הפסקתי לחשוב על כמה זה מדהים וכמעט בלתי מתקבל על הדעת שבחור מפתח תקוה ובחור מעיירה קטנה בגרמניה ייפגשו בדיוק באותה שעה בשני שולחנות סמוכים זה לזה, במסעדה ספציפית, באי ספציפי, במדינה שהיא לא מדינת האם של מי מאיתנו ועוד אחרי שאחד מהם הוגדר באופן רפואי כ"צמח". מה הסיכוי שדבר כזה יקרה? היה מפגש מרגש מאוד ומאז מידי כמה שנים הדמות של קרל במסעדה שם על החוף עוד מופיעה לי בראש. אני לא יודע איך והאם התאונה שינתה את החיים של קרל ובאיזה אופן, ואני אפילו לא יודע אם הוא זוכר את הפגישה שלנו (קרל - אם אתה קורא תרגום של הפוסט הזה לגרמנית אז שלח לי סימן... 🤣 ) . מבלי להיות אדם רוחני מדי, המפגש הזה סימל עבורי את היכולת של העולם להפתיע, ולפעמים מקרים שנראים אבודים פתאום מתבררים כהזדמנות למשהו טוב. מאז אני נוהג לומר שהחיים מדברים ואנחנו רק צריכים לדעת להקשיב לסימנים שמסביב, או כמו שאלברט איינשטיין אמר "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי". עכשיו תורך, אשמח מאוד לשמוע את סיפורי צירופי המקרים שלך ואיך הם השפיעו עלייך. תודה שקראת! השנה הייתה 1987, הכדורגלן האגדי ליונל מסי בדיוק נולד וכך גם הטניסאי נובאק ג'וקוביץ', אריתה פרנקלין נכנסה להיכל התהילה והמחזה עלובי החיים עלה לראשונה בברודווי. ממש באותו זמן עיריית פתח תקווה (כן, גדלתי בפתח תקווה שיש כאלה שאומרים היום שהיא לא באמת קיימת... אבל על כך אפריל 5, 2021 12:31 pm קרא עוד > Slide Background לאחרונה העברנו סדרת מפגשים בתחום החברתי הרגשי במימון עמותת המורים למורים ממשרד החינוך מחוז צפון. בסיום המפגשים קיבלנו מכתב תודה מסיגל מרגלית: "שלום שירה , ברצוני להודות לכם על סדרה של שלוש הרצאות בתחום החברתי הרגשי בהנחייתו של כפיר . הרצאות היו מרתקות , אופן העברתן היתה בדרך יצירתית מעוררת חשיבה וענין. קיבלנו כלים יישומיים בהם ניתן להיעזר עם התלמידים. תודה רבה ושבחים למנחה כפיר. בברכה סיגל מרגלית מדריכה ארצית לטכנולוגיה מסייעת לתלמידים עם מוגבלות בראייה מדריכה מחוזית במחוז צפון לתלמידים עם מוגבלות בראייה מורשת נגישות השירות" איזה כיף! תודה רבה לכל המורים שהשתתפו, לסיגל מרגלית ויפעת בן שלמה שריכזו את הפעילות וכמובן למנחה שלנו כפיר כהן. לפרטים נוספים אודות המפגשים שלנו במימון עמותת המורים:
סגלי הוראה
לאחרונה העברנו סדרת מפגשים בתחום החברתי הרגשי במימון עמותת המורים למורים ממשרד החינוך מחוז צפון. בסיום המפגשים קיבלנו מכתב תודה מסיגל מרגלית: "שלום שירה , ברצוני להודות לכם על סדרה של שלוש הרצאות בתחום החברתי הרגשי בהנחייתו של כפיר . הרצאות היו מרתקות , אופן העברתן היתה בדרך יצירתית מרץ 21, 2021 6:53 am קרא עוד >

אודות

חברת פסיפס הוקמה בשנת 1999 ומאז אנו מתמקדים ב”איך” ולא ב”מה”.
אנחנו מתמקדים באסטרטגיות לפיתוח מוטיבציה, חשיבה יצירתית, הדרכה ולמידה, מיומנויות למידה, חשיבה מתמטית והקניית כלים דידקטיים ופדגוגיים להוראה ולמידה.

המרצים שלנו עוברים הליך סינון קפדני, הכשרה מקיפה וביקורת איכות צמודה. כל זאת על מנת להבטיח איכות הדרכה ללא פשרות ומקצועיות בכל הפעילויות המועברות.

אנחנו מקפידים על העברת תכנים פרקטיים בעלי השלכות ישימות וביצועיות. בכל עיסוק ונושא מועבר אנו עומדים על נגיעה בזויות בהן יש למשתתפים יכולת להשפיע או לשנות, בין אם מדובר בשינוי עצמי, קרי עמדות או התנהגות, ובין אם מדובר בשינוי עסקי או חברתי/ערכי.

אנו קשובים לכל בקשה ושאלה, מאפשרים עיצוב הפעילות בהתאם לדרישות הייחודיות של כל לקוח ולקוח והכל באורך רוח ולבביות מתוך תודעת שרות ללא פשרות והבטחת היות כל לקוח – לקוח מרוצה.

הפעילות שלנו מסייעת לצמצום פערים חברתיים והקטנת יוקר החינוך בישראל, על ידי מתן כלים מעשיים לשיפור הלמידה למגוון אוכלוסיות וקהלי יעד על הרצף בין לומדים מצטיינים ועד לומדים בסכנת נשירה או עם קשיים ספציפיים כגון: לקויות למידה, פערי שפה ומנטליות וכו’.

נעים מאוד!

הנה חלק מהצוות המדהים שלנו:

גל עמרם גל עמרם מנחה ומפתחת הדרכה גל עמרם סיון יחזקאלי סיון יחזקאלי מנחה ומפתחת הדרכה סיון יחזקאלי פז מרקשטיין פז מרקשטיין מנחה ומפתח הדרכה פז מרקשטיין יעל גילת יעל גילת רכזת פיתוח מקצועי יעל גילת רוני פאר רוני פאר אחראי תחום מקצועי רוני פאר ד”ר אדם רצון ד"ר אדם רצון מפתח הדרכה ואחראי תחום מקצועי ד”ר הדר שחר גולד ד"ר הדר שחר גולד מנהלת מחלקת אחראי תחום מקצועי ומפתחת הדרכה ד”ר אלעד שגב ד"ר אלעד שגב מומחה לפיתוח יצירתיות עפר לוי עפר לוי מנחה ומפתח הדרכה רונן איציק רונן איציק מתכלל תכנית אתגרים אבי כהן אבי כהן אחראי תחום מקצועי שרון גבלינגר שרון גבלינגר מנהלת מחלקת פיתוח הדרכה שי לן שי לן אחראי תחום מקצועי ג’ני דביר ג'ני דביר רכזת תכנית אתגרים טל אופיר טל אופיר רכזת פיתוח מקצועי טל אופיר שירה לוין שירה לוין רכזת פיתוח מקצועי ויקי אושרי ויקי אושרי מנהלת המשרד ומשאבי אנוש רם פרידמן רם פרידמן סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי רן שמשוני רן שמשוני סמנכ"ל פיתוח והדרכה אייל ברנר אייל ברנר מנכ"ל

למידה עצמית

בזכות המומחיות שלנו ולאור הניסיון הרב שצברנו בתחומי ההוראה, מיומנויות הלמידה, מוטיבציה וחשיבה יצירתית, הכנו עבורכם ספרים, קורסים מקוונים ומוצרים נוספים שאנחנו בטוחים שיעניינו אתכם.

קורסים מקוונים

“העתיד נמצא מחוץ לכיתה המסורתית, למידה-מרחוק היא הדבר הבא” – פיטר דרוקרלקנייה ישירה »

ספרים

“אם אתה קורא רק את הספרים שאחרים קוראים, תוכל לחשוב רק כפי שהם חושבים” – הרוקי מורקמי

לקנייה ישירה »

צרו קשר

טלפון

כתובת

משרדים: המלאכה 14, בית בינה, בנימינה – גבעת עדה
כתובת למכתבים: ת.ד 63, גבעת עדה, 3780801.

בקרו אותנו

Linkedin