לאחרונה העברנו מפגש בנושא חשיבה יצירתית בעמותת Yedidut Toronto ידידות טורונטו העוסקת בהעצמת אוכלוסיות מהפריפריה החברתית בישראל. העמותה מזהה פערים ברשת הביטחון החברתית שמעניקים המדינה וארגוני המגזר השלישי ומפתחת מודלים חדשים ואפקטיביים למתן מענה מתאים. הייתה פעילות מעניינת ומשמחת מאוד ובסיומה קיבלנו משוב מעולה מהמשתתפים: "עופר כל הכבוד ותודה על היחס המכבד ומאיר הפנים לכל אחד ולכל רעיון, זה נותן ביטחון עצמי ורצון להשתתף ולהרוויח ידע וכלים!" "באופן כללי בחרתי בקורס הזה כי אני חושב שבכל דבר, החשיבה היא המנוע הכי חשוב, ואכן הקורס תרם לי המון והספקתי לשתף חברים ומשפחה בתכני הקורס והדבר עורר התלהבות יתרה אז תודה ענקית על הקורס המצוין." "ברצוני לומר תודה רבה לעופר המרצה וכן לצוות חרדים באקדמיה. על פעילות כל כך מדויקת, כל כך רלוונטית לכל צעד בחיינו ולא בהכרח רק "בלימודים", אלא אבני דרך משמעותיות להמשך החיים בכלל ובכיוון המקצועי-טכנולוגי בפרט. היה כיף ומעשיר מאוד. תודה רבה!!!" "תודה לך! נהניתי בזמן הסדנה, וההנאה ממשיכה גם לאחריה." תודה רבה לכל המשתתפים הנפלאים, למנחה שלנו עפר לוי שהעביר את הפעילות וכמובן לעמותת Yedidut Toronto ידידות טורונטו רוצים שנעביר גם אצלכם פעילות של חשיבה יצירתית? בשמחה! צרו איתנו קשר: 04-6288838, Office@psifas.co.il

מזה כחצי שנה אני כותב לכם על הספר החדש שלנו "גם למורה מגיע 100" ובכל פעם אני אומר שהנה אוטוטו... ממש עוד רגע... עוד חודש אחד... ממש מעבר לפינה... והספר יוצא לאור, והנה גם החודש אני חוזר על אותן מילים, אולי עם ניסוח חדש ותקווה פועמת מכיוון שעותק השמש עושה את דרכו מבית הדפוס בירושלים ממש ברגעים אלה. זה לא הספר הראשון שאנחנו כותבים ומוציאים לאור, אבל בכל פעם הקטע המפתיע והמצחיק (או עצוב, תלוי מתי שואלים אותי...) הוא שזמן כתיבת הספר (שלקח בפועל קרוב לשנתיים) זהה לזמן שלוקח להפיק את הספר עד למוצר המוגמר שיגיע אלינו (ואליכם) ממש בקרוב 🙂 אחרי התהליך היצירתי, שמונע מכוחות מוטיבציוניים שונים ומרגשים, מגיעים שלבים שהם הרבה יותר טכניים, כמו למשל הגהות חוזרות ונשנות שתמיד מתגלות בהן טעויות, עריכה לשונית שמחייבת ניסוחים חדשים ובמקרים רבים אף כתיבה מחדש של פרקים ואפילו החלפתם ברעיון וטקסט אחר, עיצוב הספר החל מן הכריכה ועד בכלל, עוד הגהות, הכנת גרסה דיגיטלית, עוד קצת הגהות, בניית עמודי הספר באתר, קבלת עותק שמש, עוד הגהות... ולבסוף, הדפסה, משלוח של כל העותקים למשרד ומשלוח ללקוחות שכבר רכשו את הספר במחיר מיוחד בהזמנה מוקדמת (כפיים). האמת שהתובנה הזו גורמת לי לכבד כל מוצר שאני פוגש בחלונות הראווה. לא משנה אם זה ספר ילדים שכולל טקסט ואיורים שבוודאי דרשו אינספור גרסאות, מנורה מעוצבת שמישהו טרח ובנה עשרות מודלים שלה עד שהגיע לזו שאנחנו רואים בחלון, משחק קלפים שהתחיל כרעיון גולמי עשר שנים קודם לכן ועוד ועוד. צעד צעד לכל המוצרים הללו יש מכנה משותף והוא שהיוצרים לא התייאשו באמצע הדרך, אלא המשיכו לחלום ולעשות עד שהמוצר הפך עובדה. זה לא תמיד פשוט, כשהחלק היצירתי נגמר מתחילים חלקים טכניים, שחלקם משמימים, הדורשים משמעת עצמית אל מול הרצון לעשות כל דבר אחר... אבל, התיאור שתיארתי אודות הספר מתאים ל"מיליון" מצבים בחיים שבהם אנו נדרשים לצעוד לאורך נתיב עם עליות, מורדות ושלל אתגרים בדרך. לא משנה אם זאת פעולה פשוטה כמו לבדוק לפני שאנחנו מגישים את הבחינה שעמלנו עליה בשעה האחרונה, או להקדיש את פרק הזמן המתאים ללמידה לפני בחינת הבגרות במקצוע שאנחנו לומדים כבר שנים, או להתחיל את המחצית השנייה של שנת הלימודים אחרי חופשת פסח, עם כל האנרגיה שזה דורש מאיתנו. ואחרון חביב, כי אמא שלי ביקשה ממני להוסיף, לעשות כלים ולא לנקות את הכיור... כל פעולה כזו דורשת מאיתנו לגייס את המוטיבציה, להתמודד עם הצדדים הפחות קלים או נעימים של המשימה ולקדם אותה גם כאשר היא תקועה ולא זזה. אם נעבוד בשיטת "צעד צעד" נוכל להתמקד בכל פעם בצעד שלפנינו מבלי להתמודד עם "כאב הראש" של כל השלבים שנצטרך לעשות בהמשך. אפשר לקרוא עוד על הכלי "צעד צעד" בספר "גם למורה מגיע 100". אגב, עדיין ניתן לרכוש את הספר בהזמנה מוקדמת במחיר מיוחד ולקבל את הספר מיד לאחר שייצא לאור. כל מה שצריך לעשות זה לרשום את קוד הקופון בהצלחה20 בדף הרכישה כאן: http://bit.ly/36fJoLi מאחר והספר ייצא לאור ממש בקרוב - כדאי למהר ולהזמין אותו כבר עכשיו. אחרי שהספר ייצא לאור המחיר יעלה. שתהיה שנה אזרחית טובה,

יום המורה שמח! זאת הזדמנות נפלאה להודות לכל המורים, המנהלים וסגלי ההוראה. לכבוד יום המורה בצענו בשבועות האחרונים עשרות מפגשי הערכה ותודה לכל המורים שלוקחים חלק בתהליכי הפיתוח המקצועי שאנחנו מעבירים. המפגשים היו משמחים ומרגשים מאוד ובמהלכם המורים שיתפו וסיפרו על מורים שהשפיעו עליהם בתור תלמידים, על ההשפעה המדהימה שיש להם כמורים על התלמידים שלהם ובעיקר חייכו ושמחו על ההזדמנות לחגוג את יום המורה ביחד. אנחנו מצרפים לפה את תכנו של המכתב שאלברט קאמי (סופר ופילוסוף צרפתי) שלח למורה שלו, מר ז'רמן, לאחר שזכה בפרס נובל לספרות: "מר ז'רמן היקר, נתתי להמולה שהקיפה אותי בימים אלה לשכוך מעט ועכשיו אני פונה אליך, לומר לך דברים שיוצאים מן הלב. חלקו לי כבוד גדול מדי, שלא רדפתי ולא ביקשתי לי. אבל כשקיבלתי את הבשורה, הראשון שחשבתי עליו, אחרי אמי, היית אתה. בלעדיך, בלי היד החמה הזאת שהושטת לילד הקטן העני שהייתי, בלי תלמודך, והדוגמה שנתת, לא היה קורה דבר מכל אלה. אינני עושה עניין גדול מסוג זה של כבוד. אבל זו הזדמנות, מכל מקום, לומר לך מה היית, ועודך בשבילי, ולהבטיח לך שמאמציך, עבודתך, והנדיבות שהשקעת בה, עודם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים, שלמרות שנותיו לא חדל להיות תלמידך המכיר לך טובה. אני מחבק אותך בכל כוחי. אלבר קאמי" מרגש ומדוייק כל כך! יום המורה שמח!!

כתבה שלנו בהגיע זמן חינוך והפעם על הניסיון של המנחה ומנהל תכנית "אתגרים" אצלנו, רונן איציק, כמורה בחטיבת ביניים ומה אפשר ללמוד ממנו על ההזדמנות האדירה בחטיבת הביניים גם למורים וגם לתלמידים. http://bit.ly/middleschoolsPsifas נשמח לשמוע את דעתכם 🙂

הנה וידוי קטן - אני אוהב תאריכים... עבריים או לועזיים זה כבר עניין של אמונה, הרגלים ומסורת, אבל באופן כללי יש משהו בתאריכים שעוזר לי לעצור לרגע את השגרה ולחשוב לאן אני הולך. ימי הולדת מצד אחד, ימי אזכרה וזיכרון מצד שני, תחילת או סוף שנה, מעבר לכיתה חדשה או לבית ספר, תחילת שנת לימודים אקדמית, טיול לפריז, אמסטרדם, תאילנד או הודו, אירועים משמעותיים שהתרחשו בארץ ובעולם, מלחמות שפרצו או שלום שנחתם, הילדים שעולים לכיתה א' או לחטיבה ובכלל, מעבר דירה או עיר או ארץ, אחיינים שנולדים, חברים שמתחתנים או מחתנים את ילדיהם (כן... כבר הגעתי לגיל...) ועוד. רגע לפני שדצמבר מסתיים ומסמן לי שהנה חולפת לה שנה, ואולי עם המעבר לשנת 2020 אפשר גם קצת לחשוב על העשור שחלף וקצת על העשור שבדרך. אז כמו ילד טוב פתח תקוה לקחתי דף והתחלתי לרשום בנקודות את העשור האחרון. בשניות הראשונות קפצו לי בעיקר האירועים הגדולים והדרמטיים כמו לידתה של בתי הקטנה, חגיגת בר המצווה של הבן הגדול, הפרידה העצובה מאבי זכרו לברכה ועוד כמה ענייני בתי חולים, הגורה החדשה שהגיעה אלינו זה עתה ואוכלת נעליים, ספות ומשקופים של דלתות (לך תבין...). האירועים הגדולים הללו צפו ועלו מעצמם ולאחריהם הגיעו אלו הקטנים יותר. נקודות זמן שסימלו משהו או שקרה בהן משהו, החלטה שקיבלתי, התחלה של לימודים, חוג או תחביב, התקדמות ושינויים בעבודה, מימוש עצמי ומה זה בכלל אומר לי ועוד. אחרי העבר עברתי לעתיד, ניסיתי לכתוב על הדף מספר נקודות שהייתי רוצה שיהיו בחיי בשנה הקרובה, חלקן מוחשיות וחלקן רגשיות והתנהגותיות. כתבתי לא מעט נקודות אך הראשונה שנכתבה מעצמה הייתה: להיות אותנטי. אני עוד לא בטוח שאני ממש מבין איך אני עושה את זה, איך אפשר ללמד את עצמך להיות קצת יותר נאמן לעצמך, לדעת להשמיע את הקול שלך גם כשברקע יש חשש שמישהו לא יאהב את זה, לדעת ללכת בנתיב הנכון לך תוך שמירה על המרקם העדין והטוב של הסביבה בה אתה חי. מסתבר, שגם בגילי יש לי עוד דרך 🙂 אני מזמין אתכם לחשוב על סיום השנה שלכם, על הדברים שעשיתם ועל הדברים שרציתם, על חלומות שנשארו ועל חלומות שזקוקים לעדכון ולהתאמה למי שאתם היום. ואם כבר אנחנו מדברים על תאריכים, אני מצרף כלי נפלא ליצירת סקרנות ועניין בלמידה שנקרא מה (עוד) קרה באחד בספטמבר? גם הכלי הזה לקוח מתוך הספר שלנו "גם למורה מגיע 100". כדי להדגים את הכלי, נבחר בתאריך שמוכר היטב לכל תלמידה ותלמיד במערכת החינוך הממלכתית בישראל, וגם להורים ולמורים: אחד בספטמבר. כידוע לכול, באחד בספטמבר נפתחת שנת הלימודים. אבל... בתאריך הזה קרו בעבר כל מיני דברים: באחד בספטמבר 1891 נולד הצייר הישראלי יוסף זריצקי. באחד בספטמבר 1897 נחנכה בבוסטון הרכבת התחתית הראשונה בצפון אמריקה. באחד בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה, עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין. באחד בספטמבר 1946 נולד הזמר הישראלי שלום חנוך. באחד בספטמבר 1959 התחילו לבנות בסמוך לדימונה "בית חרושת לטקסטיל"... באחד בספטמבר 1972 הפך בובי פישר לאלוף העולם בשחמט. הכלי מציג דרך נחמדה ומקורית ללימוד היסטוריה, דרך שיכולה להתבסס על למידה עצמאית ועל איתור מידע במרשתת אודות אירועים היסטוריים שונים. באמצעות הכלי אנחנו מעוררים סקרנות ומספקים מבט רחב על ציר הזמן, תוך קישור והשוואה בין אירועים שהתרחשו באותו היום בשנים שונות. להלן כמה דרכים אפשריות להפעלת הכלי: למידה על מה שקרה בתאריך שבו מתקיים השיעור בשנים עברו. יצירת שרשרת של אירועים שמתחברים זה לזה דרך תאריך מסוים, כגון תאריך יום ההולדת שלנו (לדוגמה: ב-31 במאי נולד אייל ברנר, באותו תאריך בשנת 1809 נפטר המלחין יוזף היידן שנולד ב-31 במרץ וביום הולדתו...). כתיבת ערך בוויקיפדיה על אירוע משמעותי לפי בחירה. הכנת פתקים עם אירועים שונים ומיקומם על גבי ציר זמן. אה, ועוד דבר קטן: אנחנו יכולים לנצל את ההזדמנות ולשתף את התלמידים באירועים היסטוריים שהתרחשו בימי חיינו, למשל לספר להם מה קרה באחד בספטמבר כשאנחנו היינו ילדים, או לספר על אירועים חשובים שהתרחשו בארץ או בעולם בתאריך יום ההולדת שלנו, וכן הלאה. אמרו את זה קודם, לפניי... "כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו." - דוד בן-גוריון ועכשיו לכמה הודעות: 1. במהלך חודש נובמבר קיימנו ביחד עם מכון אדלר וובינר מרתק אודות הכלה והשתלבות - מי שלא הצליח להגיע לשידור החי מוזמן לצפות בהקלטה בקלות וללא עלות. כל מה שצריך לעשות זה להירשם כאן: http://bit.ly/36wqQY5 2. הספר החדש שלנו, גם למורה מגיע 100, נמצא בשלבי הגהה אחרונים!!! ממש בעוד רגע הוא חוזר למעצבים ומשם אחרי תיקונים עובר לבית הדפוס לטובת עותק שמש (עותק דמוי ספר שמטרתו הגהה ועוד קצת תיקונים, ומשם אפשר להתקדם להדפסה). מרגש. אני מזכיר שניתן לרכוש את הספר בהזמנה מוקדמת במחיר מיוחד כבר עכשיו ולקבל את הספר מיד לאחר שייצא לאור. כל מה שצריך לעשות זה לרשום את קוד הקופון בהצלחה20 בדף הרכישה כאן: http://bit.ly/36fJoLi נצלו את ההזדמנות לקבל את הספר המעולה הזה ובמחיר מיוחד. שיהיה חודש טוב וגשום - למי שאוהב גשם... 🙂 ויום המורה שמח!!

ככה נראה הוובינר מהצד שלנו 🙂 היה וובינר מעולה וכרגיל שמחנו להעביר אותו עם החברות ממכון אדלר | Adler Institute במהלך הוובינר עסקנו בכלים יישומיים ליצירת מעטפת בית ספרית סביב ההיבטים הרגשיים הכרוכים בשילוב והכלה. כמובן שניתן לצפות בהקלטת הוובינר בקלות וללא עלות - כל מה שצריך זה להירשם כאן: http://bit.ly/36wqQY5 שווה לראות!

מה שלומכם? הפעם נחזור קצת אחורה בזמן לימי בית הספר היסודי שלי... אחרי שלוש שנים די מוצלחות בכיתות א', ב' ו-ג' חוויתי משבר לימודי מאוד לא פשוט בכיתה ד'. באותה תקופה לא היו אבחוני קשב וריכוז או לקויות למידה וכך מצאתי את עצמי מאובחן בכותרת: "יש לו פוטנציאל", או בניסוח אחר שבדרך כלל מלווה במבט עגמומי ונוזף בו זמנית: "אם רק הייתה לו מוטיבציה"... הוריי הודיעו לי חגיגית שאם תהיה לי תעודה טובה בסוף אותה שנת לימודים אקבל אופניים חדשים. על מנת לא לייצר מתח מיותר אספר ש...לא, לא קיבלתי אופניים חדשים באותה שנה וגם לא בזו שאחריה. לקראת חטיבת הביניים הצהירו הוריי שאם אלמד כמו שצריך ואסיים את החטיבה בציונים שיאפשרו לי להתקבל לכל תיכון שארצה, יקנו לי פסנתר (!!!) - אבל אם לומר את האמת עד היום אין לי פסנתר... למרות שבתוך תוכי עדיין מקננת המחשבה שיום אחד עוד אגיע לזה 🙂 האמת שלמרות המבטים העגמומיים של המורים לא סבלתי מחוסר מוטיבציה או רצון להצליח, למעשה לכל תלמיד ותלמידה, כל מורה, ובאופן כללי כל אדם קם בבוקר והולך למקום לימודיו/עבודתו או לכל מקום אחר במטרה להצליח. אם ההצלחה מגיעה או לא זה כבר דיון אחר, אך נקודת המוצא היא שהאדם מעוניין להצליח בדברים שהוא עושה מדי יום. לעתים קרובות מוטיבציה, או תחושה של חוסר מוטיבציה, מושפעת מהקשר בין התלמיד למורה. בכדי לשפר את הקשר החשוב הזה אנחנו מציעים לכם את הכלי "דברים שרציתי לומר לך - גרסת התלמיד" מתוך הספר שלנו "גם למורה מגיע 100" דברים שרציתי לומר לך - גרסת התלמיד השעה 18:26. הטלפון של יפעת מצלצל. על הצג מופיע מספר הטלפון של המורה שלה. יפעת נאנחת, מתלבטת אם לענות, מחכה עוד כמה שניות ועונה בחשש: יפעת: הלו? המורה: שלום יפעת, מה שלומך? יפעת: בסדר... אני חושבת... המורה: יפעת, זה עתה סיימתי לבדוק את העבודה שלך. העבודה מצוינת, התרגשתי. ניתחת את הנושא באופן מקיף ורחב. כל הכבוד על המאמץ ועל תשומת הלב. יפעת: (חוזרת לנשום) המורה: ראיתי את ההשקעה והחלטתי לא לחכות עם זה לשיעור מחר. תודה ונתראה בכיתה. יפעת: (ממלמלת בהלם קל הברות לא ברורות...) כולנו רגילים לכך שאם וכאשר מגיעה שיחת טלפון מהמורה ישירות אל התלמידים (ולמעשה גם להורים), היא עוסקת במקרה הטוב בתיאום בעניינים חברתיים או לימודיים, ובמקרה הרע בבעיה לימודית או התנהגותית. הכלי "דברים שרציתי לומר לך" משתמש באלמנט ההפתעה: שיחה מפתיעה לטובה שמחזקת את הקשר בין המורה לבין התלמיד ומשמשת כדרך עוצמתית מאוד להבלטת חוזקות ויכולות, להגדלת הביטחון העצמי ולביטוי אמונה ביכולת. כאשר אנחנו בודקים בחינה או עבודה ונתקלים בהפתעה נעימה מצד תלמיד או תלמידה מסוימים, מדוע שלא נשיב להם באותו מטבע? אנו יכולים להתקשר בו ברגע ולומר לתלמידים שהופתענו לטובה, שהתרשמנו מההשקעה ומהיכולת שלהם. ברגע שתסתיים שיחה שכזו, הקשר עם אותו תלמיד או אותה תלמידה כבר לא יהיו כבעבר. בין שאנחנו מחנכי הכיתה או מורים מקצועיים, שיחה כזו יכולה לקרב את התלמידים אלינו ואל המקצוע שאנו מלמדים וליצור שינוי בדיאלוג שלנו איתם. אה, ועוד דבר קטן: אפשר לדמיין שרבים מכם אומרים עכשיו,: "אבל יש לי כמעט 40 תלמידים בכיתה ויש לי 5 כיתות שאני מלמדת בהן!!! איך אני יכולה לדבר עם כולם?". נכון, סביר להניח שלא נוכל להתקשר לכל תלמידינו. עם זאת, אפשר להתחיל מאותם תלמידים שזקוקים במיוחד לשיחה כזו, תלמידים שזקוקים לחיזוק ולזריקת מוטיבציה ושאנו רוצים לשפר הן את דימוים העצמי והן את הקשר שלהם איתנו. ייתכן שתגובת התלמידים לשיחות הללו והשפעת השיחות על חיזוק הקשרים הבין-אישיים, תעודד אותנו לקיים שיחות נוספות. ובל נשכח, שיחות כאלה משמחות לא רק את התלמיד, אלא גם אותנו. אמרו את זה קודם, לפניי... "דוגמה אישית היא לא מקור ההשפעה העיקרי על אחרים - היא המקור הבלעדי." אלברט שווייצר (זוכה פרס נובל לשלום) ועכשיו לכמה הודעות: כמובטח אנחנו מקיימים ב 12/11 בשעה 21:00 וובינר משותף ביחד עם מכון אדלר בנושא הכלה והשתלבות. במהלך הווובינר ניתן כלים מעשיים לצירת מעטפת בית ספרית סביב ההיבטים הרגשיים הכרוכים בשילוב והכלה. ההשתתפות בהרצאה האינטרנטית היא ללא תשלום, אך יש להירשם מראש דרך הקישור הזה: http://bit.ly/36wqQY5 יהיה מעניין - כדאי להירשם! גם השנה אנחנו לוקחים חלק בחגיגת הקניות המקוונת של גוגל במסגרת ShoppingIL. כחלק מהחגיגה אנחנו מציעים לזמן מוגבל מאוד (6-7 בנובמבר) את הספרים שלנו בהנחה חסרת תקדים. כל מה שצריך לעשות זה להיכנס בתקופת המבצע לחנות המקוונת שלנו ולהשתמש בקוד הקופון ShoppingIL19 כדי לקבל את ההטבה. מחר זה מתחיל אז לא כדאי לפספס.