חברות וארגונים כל הסדנאות החווייתיות במיוחד עבור חברות וארגונים נמצאות כאן למידע נוסף > הורים הכלים המעשיים לעזרה לילדכם בלימודים נמצאים כאן למידע נוסף > למידע נוסף > תהליכי פיתוח מקצועי ואסטרטגיות הוראה חדשניות נמצאים כאן סגלי הוראה לומדים כל הדרכים לשיפור מיומנויות הלמידה שלך נמצאות כאן למידע נוסף >
0
סדנאות והרצאות
0
מורים
0
תלמידים
0
ספרים

עדכונים

Slide Background אנחנו שמחים לשתף במשוב מרגש שקיבלנו מחנה אורן, הרכזת הפדגוגית מבית הספר תיכון יצחק רגר בבאר שבע, על תהליך פיתוח מקצועי בנושא "יוצאים מן הכלל - פיתוח הוראה דיפרנציאלית" שהעברנו בבית הספר: "אדם מנחה רגיש, איכותי עם המון הקשבה וסבלנות לצרכי המורים. הוא היה מרתק במפגשים שהעביר ומורים מאד נתרמו ממנו ולקחו כלים לשיעורים שלהם. נהינו מאד מהמפגשים שקיים והמטלות. תודה חנה אורן תיכון רגר" איזה כיף! תודה לכל המורים שהשתתפו, לחנה אורן וכמובן למנחה שלנו ד"ר אדם רצון.
יוצאים מן הכלל
אנחנו שמחים לשתף במשוב מרגש שקיבלנו מחנה אורן, הרכזת הפדגוגית מבית הספר תיכון יצחק רגר בבאר שבע, על תהליך פיתוח מקצועי בנושא "יוצאים מן הכלל - פיתוח הוראה דיפרנציאלית" שהעברנו בבית הספר: "אדם מנחה רגיש, איכותי עם המון הקשבה וסבלנות לצרכי המורים. הוא היה מרתק במפגשים קרא עוד >
Slide Background תראו את המשוב שקיבלנו על תהליך פיתוח מקצועי בנושא "אל העתיד ומעבר - פדגוגיה מוטת עתיד" שהעברנו בבית הספר הרב תחומי עמל רמות באר שבע מקיף ז' כך כתבה לנו מירב סרור, הרכזת הפדגוגית: "התכנים, אופן ההנחייה, הכלים שניתנו ,הכל היה מצויין. הכל הותאם לקבוצה ולצרכיה. אדם מנחה בחסד עליון, גם ברמה המקצועית וגם כאדם. עבדנו בשיתוף פעולה מלא גם בתכנון המפגשים וגם במפגשים עצמם. המפגשים היו יישומיים-לא דיבר על, אלא איפשר למשתלמים להתנסות בכלים עצמם. הוא היה קשוב לצרכי הקבוצה, הגיע מוכן למפגשים עם פעילויות ועזרים נדרשים והיה ניכר כי השקיע מאמצים,מחשבה וזמן בהכנת המפגשים. הציון לאדם 100 ויותר מכך!!!" ממש מחמם את הלב! תודה רבה לכל המורים שהשתתפו בתהליך הפיתוח המקצועי, לרכזת הפגדודית, מירב סרור וכמובן למנחה הנפלא שלנו ד"ר אדם רצון. לפרטים נוספים על הפיתוח המקצועי - לחצו כאן:
אל העתיד ומעבר
תראו את המשוב שקיבלנו על תהליך פיתוח מקצועי בנושא "אל העתיד ומעבר - פדגוגיה מוטת עתיד" שהעברנו בבית הספר הרב תחומי עמל רמות באר שבע מקיף ז' כך כתבה לנו מירב סרור, הרכזת הפדגוגית: "התכנים, אופן ההנחייה, הכלים שניתנו ,הכל היה מצויין. הכל הותאם לקבוצה ולצרכיה. אדם מנחה קרא עוד >
Slide Background כבר עשרים שנה שבכל ערב סוכות משפחתי ואני מגיעים לסוכה של דודה אסתר בירושלים. ואם אתם רוצים לדמיין לרגע את הסוכה אז תתחילו מזה שיש בסוכה הזו בדרך כלל בין שלושים לארבעים אורחים שיושבים פחות או יותר איש על רעהו. הסוכה מקושטת ומוארת בדיוק כפי שהמליצה לנו שלומית... ובתוכה המולת חיוכים, צעקות, שירים וריקודים של ילדים ומבוגרים כאחד. מדי שנה בערב סוכות אנחנו עולים לירושלים, נכנסים לסוכה ושם לצלילי מחיאות כפיים והרבה "קולולו" לכבוד הגעתנו אנחנו פוגשים את כל הדודים והדודות ששמחת החיים, האופטימיות והמשפחתיות היא נר לרגליהם. לילדים ולנו זוהי חוויה שנתית חד פעמית שאנחנו לא מוכנים לפספס בשום מקרה. חוויה שמחה, מצחיקה ורועשת עם ניחוחות וכמויות בלתי נתפסות של אוכל ועם המון נוסטלגיה של חוויות שנצברו בעשרות רבות של ביקורים בסוכה הזו. והשנה לא. השנה סגר. המובן מאליו כבר לא. השנה בערב סוכות בבית של דודה אסתר בת ה-88 אין סוכה. וגם אין אורחים חוץ מהאח של דודה אסתר, הדוד ציון שחוגג 94 או 95 כי איש אינו יודע מה תאריך הלידה האמיתי שלו. כשישבנו לארוחת חג בביתנו שלנו הלב נצבט והדמעות חנקו קצת את הגרון. בואו נעזוב את השאלה מה נכון ומה לא נכון, מה פוליטי ומה בריאותי. המצב הוא שאלפים רבים מציינים השנה את החגים בבדידות נוגעת ללב. ברור לי שדודה אסתר, שקורות חייה שזורים בקורות המדינה ובקורות ירושלים לאורך השנים, ראויה וזקוקה ליותר מ"רק בריאות", היא זקוקה לחברה, לשיחה, לקשר, היא זקוקה לחיבוק ולאהבה. אין לי את כל התשובות לשאלה איך אנחנו כקרובי משפחה וכחברה יכולים לעזור לאנשים היקרים לנו שנמצאים בקבוצות סיכון. אבל אני מאמין שאנחנו חייבים למצוא את הדרך היצירתית, שתגיע מלמטה או מלמעלה, כדי לא להשאיר אותם לבד בבדידותם. כדאי להתבונן ימינה ושמאלה, לבדוק מי מהשכנים שלנו נמצא לבד בבית ולחשוב איך באמצעות מחוות קטנות (שהופכות להיות עצומות עבור האחר) נוכל להפיג במקצת את הבדידות שלהם. ובאותה נשימה, אנחנו צריכים גם לדאוג לעצמנו ולא לשכוח לנשום. כן, לנשום. אותה פעולה מובנת מאליה שלפעמים אנחנו קצת שוכחים לעשות אותה. אני מתנדב כבר שנים רבות בעמותת ער"ן ולא מזמן סיפר לי מתנדב נוסף על כך שהוא עבר ניתוח להשתלת ראות לפני כמה שנים ושעבורו נשימה היא לא דבר מובן מאליו. כל פעם שהוא נזכר בתקופה שבה היה לו קשה לנשום, הוא מבין כמה המצב שלו היום טוב יותר. הסיפור שלו הדהד אצלי והבנתי שבתקופה הזו, בה הקורונה תוקפת לנו את הנשימה והנשמה ומצב הרוח של כולנו מושפע ממה שקורה מסביב, כדאי מאוד לתרגל עצירות במהלך היום לטובת נשימה. אלה יכולות להיות שתי דקות של נשימות עמוקות בכל מקום ובכל סיטואציה: אחרי שיחת טלפון מעצבנת, אחרי קריאת כתבה מדכאת ואפשר גם אחרי דברים טובים כמו פוסט חמוד ומרגש שפגשנו בפייסבוק או בוואצאפ, שיחת טלפון עם אנשים אהובים או בכל מצב אחר. לשאוף אוויר מלוא הראות שלוש פעמים ברצף, או קצת יותר, ולהמשיך בשגרה. אבל לנשום. לנשום עמוק. לנשום את החיים, לנשום את מה שטוב, לנשום את מה שיש. לנשום אופטימיות. עם כל השאר נתמודד. אלברט איינשטיין אמר: "אלה שרוקדים נראים משוגעים בעיני אלה שלא שומעים את המוזיקה" אנחנו נמצאים בתקופה שבה צריך להתאמץ כדי לשמוע את המוזיקה אבל היא בטוח נמצאת שם, לפעמים פשוט צריך לחפש אותה מעבר למובן מאליו. אני מכיר את דודה אסתר ואת האופטימיות שלה וברור שאם רק נקפיד לשמור עליה מרחוק ועל השכנים שלנו מקצת יותר קרוב, ולנשום גם בעצמנו, ננצח את התקופה הזו ביחד. שתהיה לכולנו שנה טובה וחג שמח! #נלחמיםבקורונה #חגשמח#קורונה#לאלשכוחלנשום כבר עשרים שנה שבכל ערב סוכות משפחתי ואני מגיעים לסוכה של דודה אסתר בירושלים. ואם אתם רוצים לדמיין לרגע את הסוכה אז תתחילו מזה שיש בסוכה הזו בדרך כלל בין שלושים לארבעים אורחים שיושבים פחות או יותר איש על רעהו. הסוכה מקושטת ומוארת בדיוק כפי קרא עוד > Slide Background כיף לסיים תהליך פיתוח מקצועי עם כזה מכתב תודה 🙂 תודה רבה למורים שהשתתפו, למנהל בית הספר - ד"ר עבד אלכרים אגבאריה וכמובן למנחה שלנו הייה מחמוד אבו עסבה. כיף לסיים תהליך פיתוח מקצועי עם כזה מכתב תודה :-) תודה רבה למורים שהשתתפו, למנהל בית הספר - ד"ר עבד אלכרים אגבאריה וכמובן למנחה שלנו הייה מחמוד אבו עסבה. קרא עוד > Slide Background השבוע נסעתי עם בתי באוטו ובמהלך הנסיעה אספנו טרמפיסטית צעירה שעמדה בצד הדרך. עם כניסתה המכונית שלנו הפכה לקפסולה קטנה עם דינמיקה מעניינת ומיוחדת שנמשכה 15 דקות בדיוק. מיד כשהטרמפיסטית נכנסה לאוטו היא הרגישה בבית ותוך כמה שניות היא כבר פצחה בשיחה עם בתי הקטנה, ביקשה להגביר את עוצמת המזגן, התקשרה לחברתה כדי לקבוע את נקודת האיסוף אחרי שהיא תרד מהטרמפ, ביקשה להגביר את הרדיו ואז שטחה את כל משנתה ותובנותיה בכל הנוגע להשפעת הקורונה על העולם ועל חייה. כל העת הזו אני, ממרום גילי, התבוננתי בדרך התנהלותה ובראשי רצו מיליון תובנות על הצעירים של היום ועל הדרך שבה הם מרגישים ומתנהלים בעולם, ושאולי בעצם אני לא צריך למהר להכליל כי ייתכן והטרמפיסטית הזו לא באמת מייצגת את הדור כולו ועוד שלל מחשבות שיכולתי לחשוב בתוך הקפסולה הקטנה והממונעת שלנו. מסתבר שכאשר אני בקפסולה קטנה שכזו המחשבות שלי יכולות להתרוצץ בחופשיות ובקלות רבה יותר מאשר מול כיתה של כמה עשרות תלמידים או מורים... *קורונה ההזדמנות הגדולה של מערכת החינוך* בתוך כל הקורונה הזו ש"ערבבה" לנו את החיים, ששינתה את הדרך בה אנחנו מדברים, מתנהלים, מבלים, עובדים ועוד שינויים ואתגרים - יש גם כמה וכמה יתרונות ואחד מהם הוא שאנחנו אמורים ללמד וללמוד בקבוצות קטנות. בדיוק כמו קפסולת המכונית שלי , כך גם הוראה ב"קפסולות" יכולה לאפשר למורים להכיר טוב יותר את התלמידים ולהקדיש להם יותר זמן במהלך השיעור ומסביב לו. הקפסולות יכולות לאפשר לתלמידים לבוא לידי ביטוי, לשאול שאלות, לבקש הסבר נוסף ואף לשתף במחשבות וקשיים אישיים, חברתיים ומשפחתיים. אפילו בחלומות הוורודים ביותר לא חלמנו על כיתות של 15-18 תלמידים... אז אפשר לנצל את זה כל עוד זה יימשך. *מודל תשפ"א של פסיפס* תלמידים רבים ילמדו השנה לסירוגין בבית הספר וישלימו את הלמידה באמצעים השונים מביתם. בבית הספר רוכשים ידע והשכלה, אך בד בבד גם קישורים חברתיים להתמודדות עם אינטראקציות חברתיות, פיתוח מסוגלות ותחושת הצלחה, מיומנויות ניהול משא ומתן, תפקוד תחת כללים וסמכות, פיתוח הקול האישי, התמודדות עם כישלונות והתנסות חוזרת, איתור כישורים וכישרונות ועוד. השנה אנחנו ממליצים לעבוד, בימי הלמידה בבית הספר, לפי המודל שלנו - מודל תשפ"א: ת: תרגול מיומנויות רלוונטיות - התנסות חווייתית ותרגול מיומנויות הרלוונטיות לעולם העתיד. ש: שיח רגשי - מקום פתוח ומוגן לדבר על רגשות, בעקבות הקורונה ובכלל, בצורה פתוחה ומאפשרת. פ: פיתוח לומד עצמי - לתת ללומדים את הכלים להפוך ללומדים עצמאיים בלמידה עצמאית בבית וגם בכיתה. א: אינטראקציות חברתיות - להשקיע זמן ולפתח את האינטראקציות החברתיות שמסייעות להכין את התלמידים לחיים הבוגרים. *מחליפים את המילים - ריחוק חברתי* בסוף חודש אוגוסט השתתפתי בכמה אסיפות הורים, "זומיות" כמובן, ובכולן השתמשו במילים: "כללי הריחוק החברתי". אולי הגיע הזמן להחליף את המילים הללו במשהו קצת יותר מדויק. אנחנו לא באמת מבקשים מעצמנו או מהתלמידים שלנו להיות רחוקים. אנחנו זקוקים לחברה, זקוקים לאנשים, זקוקים ל"ביחד", לתרבות, לספורט, לתחביבים, למפגש עם חברים. מתוך ההבנה שלמילים יש כוח, אולי נכון לנסות ולמצוא ניסוח שאינו סותר את השמירה על הכללים אך בו זמנית מזכיר לנו שאנחנו דווקא זקוקים זה לזה. אתם מוזמנים להציץ כאן: https://youtu.be/i74psmLcIU4 לקטע שמדבר בדיוק על המודל מתוך הוובינר שערכנו לא מזמן בשם "הקורונה כמקפצה". ניתן להירשם פה: https://www.psifas.co.il/%d7%95%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%9e%d7%a7%d7%a4%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93/ כדי לצפות בהקלטת הוובינר המלאה. *שנה טובה* ולסיום, ציטוט שאני מאוד מאוד אוהב של אסטריד לינדגרן סופרת ומחברת הספר בילבי: "מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח". אז כן, אף אחד מאיתנו לא התנסה עד הקורונה בנגיף שמשפיע על כל אדם בעולם כולו... אבל יש לי תחושה שעם קצת כוונה טובה, והמון נכונות לשנות ולהסתגל כשצריך, ללא ספק נצליח. שתהיה שנה של בריאות, יצירתיות וחיוך, אפילו אם הוא מתחת למסכה... השבוע נסעתי עם בתי באוטו ובמהלך הנסיעה אספנו טרמפיסטית צעירה שעמדה בצד הדרך. עם כניסתה המכונית שלנו הפכה לקפסולה קטנה עם דינמיקה מעניינת ומיוחדת שנמשכה 15 דקות בדיוק. מיד כשהטרמפיסטית נכנסה לאוטו היא הרגישה בבית ותוך כמה שניות היא כבר פצחה בשיחה עם בתי הקטנה, ביקשה קרא עוד > Slide Background לאחרונה סיימנו פעילות בנושא "יוצאים מן הכלל"- פיתוח הוראה דיפרנציאלית - בבית הספר רקפת בכרמיאל. האווירה הייתה מצוינת וניכר שהצוות מתפתח ולומד בשמחה. בסיום הפעילות קיבלנו מכתב תודה מהמם מסגנית מנהלת בית הספר, טלי נחמני: היי טל, כרגע מתפנה לכתוב סיכום קצר על ההשתלמות המוסדית אותה העביר אדם רצון בנושא : "דיפרנציאליות והכלה" עפ"י משובים מהצוות החינוכי לאורך ההשתלמות שהועברה ע"י ד"ר אדם רצון בנושא:"דיפרנציאליות והכלה" ניכרת שביעות רצונם, הן מהדרך בה המנחה העביר את ההשתלמות שהנה מעניינת ופרקטית והן מהגיוון ברעיונות, מהיצירתיות ומזוויות ההסתכלות השונות והמרובות על הלומד. ככלל, המפגשים היו מעניינים, יצירתיים ולא "צפויים" במובן המסקרן והחיובי של המילה. המנחה הצליח לעורר את סקרנות הצוות לקראת כל מפגש- מה צפוי לנו ומהי הדרך שבה יבחר להעביר את המפגש. גיוון אופן העברת המפגשים חשף בפנינו דרכי הוראה שונות: משחק, פעילות קבוצתית, משימה מתוקשבת, חידונים ועוד. המפגשים יצרו אקטיביות שלנו המשתלמות, עוררו עניין ומעורבות שלנו. דרך הנחייה זו הדגישה בעיניי עוד יותר את הערך המוסף שיש למורה יצירתי, "לא צפוי" במובן ה"מפתיע" של המילה, המייצר סקרנות אינטלקטואלית ומדרבן ללמידה פעילה של הלומד. למידה מעין זו מאפשרת בעיניי הפנמה, אותנטיות ומתן מענה בו זמנית מותאם אישית לתלמידים השונים. ניכר כי המנחה הקדיש חשיבה ותכנון גם למבנה המפגשים, שכללו פתיח מעורר סקרנות, התנסות חווייתית וחושית במסגרות למידה שונות (אישי, זוגות, קבוצות) וסיכום באמצעות משוב רפלקטיבי, המזמן העלאת שאלות וניהול שיח. לאור שביעות הרצון ובהתאם לבקשתינו, אדם ימשיך עמנו להשתלמות מוסדית משמעותית נוספת גם בשנה"ל תשפ"א נשתמע, טלי איזה כיף!! תודה רבה לכל המורים שהשתתפו בתהליך הפיתוח המקצועי, לטלי נחמני, סגנית מנהלת ביה"ס וכמובן למנחה שלנו ד"ר אדם רצון.
יוצאים מן הכלל
לאחרונה סיימנו פעילות בנושא "יוצאים מן הכלל"- פיתוח הוראה דיפרנציאלית - בבית הספר רקפת בכרמיאל. האווירה הייתה מצוינת וניכר שהצוות מתפתח ולומד בשמחה. בסיום הפעילות קיבלנו מכתב תודה מהמם מסגנית מנהלת בית הספר, טלי נחמני: היי טל, כרגע מתפנה לכתוב סיכום קצר על ההשתלמות המוסדית אותה העביר אדם רצון קרא עוד >
Slide Background קרא עוד > Slide Background היי, מה שלומכם? אני בסדר אבל... השבוע ישבתי עם חבר לקפה. הקפה הוא אותו קפה אבל האווירה הכללית שונה. עכשיו אנחנו נפגשים ליד בית הקפה ומפגישים מרפקים, עוטים מסיכות ונכנסים לקנות קפה ומאפה והולכים לשבת בפארק הסמוך. "אני בסדר" הוא ענה כששאלתי מה נשמע. ואני שמעתי מתחת למילים את הקול האחר, המוטרד. "בסדר אבל?..." שאלתי. "בסדר אבל משהו לא בסדר. אתה מבין, יש לי עבודה, בבית הכל בסדר, אבל משהו אצלי מאוד לא רגוע, אני לא ישן טוב, מתעורר מדי פעם בלילות, מסתובב עם עננה קבועה, כששואלים מה נשמע אני עונה שבסדר גמור. אתה מבין? הכל בסדר אבל ממש לא בסדר". "אתה לא לבד" אמרתי לו. "אתה ממש לא לבד. כמעט כולם מרגישים ככה". חיים בתחושת חוסר וודאות, חיים בתחושת ריחוק חברתי, חיים בתחושה שבכל רגע נתון תצוץ איזו הנחיה חדשה שתשנה את מסלול החיים שממילא לא ברור לאף אחד מאיתנו. כלפי חוץ אנחנו בסדר, אבל שום דבר לא בסדר. והלא בסדר הזה מעורר דאגה בפן המנטאלי. כי הלא בסדר הזה גורם לנו להיות קצרים יותר, קצת פחות סבלניים ומקשה עלינו לקבל החלטות שקולות ומדודות כשצריך. מבלי להפחית לרגע מעוצמת הקושי הכלכלי שפוקד כל כך הרבה בתים בארץ, צריך להודות שהמכבש העוצמתי הזה שרומס את השקט הנפשי שלנו יכול להיות הרסני. הגורמים האמונים על קבלת החלטות במדינה אינם משדרים ביטחון וההחלטות הסותרות שמופיעות מדי יום רק מעצימות את תחושת הבדידות וחוסר האונים. וכשאנחנו מביטים למציאות בעיניים ברור לנו שהקורונה כאן כדי להישאר לפרק זמן משמעותי. אנחנו חווים ביטול של כל הפעילויות שהיוו חלק משגרת יומנו כמו בתי קפה, קולנוע, תיאטרון, ספריות, חדרי כושר, הרצאות העשרה, טיולים ועוד ועוד. הילדים חווים פתאום עולם מבלבל, עולם זהיר, חשדן ומפוחד, עולם שבו המבוגרים לא ממש רגועים ולא ממש מבינים, ומוצאים את עצמם לבד עם המחשבות שמועברות אליהם דרך המדיה ודרך בני הבית באופן מודע ולא מודע. ההתעצמות הזו של הבדידות היא סכנה שיש שיאמרו שהיא גדולה מהקורונה עצמה. תופעות של דיכאון, ניתוק והתבודדות שעלולות להוביל לצערנו גם להתאבדויות כבר מתחילות לבצבץ ואנחנו חייבים לעמוד על המשמר. ולעמוד על המשמר אומר לדבר על זה באופן גלוי ופתוח עם הילדים (וגם עם ההורים שבקבוצות הסיכון), לדבר על חוסר הוודאות, לדבר על הבדידות, לדבר על הפחדים ובעיקר לדבר ולשתף ולשאול ולהקשיב. גם אם הילדים יסבירו לנו מדי פעם שאנחנו חופרים... כדאי בכל זאת לטפטף את המילים ולהראות שאפשר לדבר על הכל. וזה נכון גם לגבי החברים והסובבים אותנו, אנחנו חייבים להבין שמתחת לפני השטח צומחת לנו מפלצת שאי אפשר להתעלם ממנה ולכן כדאי פשוט לשאול מדי פעם "מה שלומך?" עם כוונה אמיתית לשמוע תשובות לא פשוטות. ביחד קל יותר לעבור גלים גבוהים שכאלה. שיהיו ימים אופטימיים! היי, מה שלומכם? אני בסדר אבל... השבוע ישבתי עם חבר לקפה. הקפה הוא אותו קפה אבל האווירה הכללית שונה. עכשיו אנחנו נפגשים ליד בית הקפה ומפגישים מרפקים, עוטים מסיכות ונכנסים לקנות קפה ומאפה והולכים לשבת בפארק הסמוך. "אני בסדר" הוא ענה כששאלתי מה נשמע. ואני שמעתי מתחת למילים את הקול האחר, קרא עוד > Slide Background תראו את המשוב הנפלא הזה שכתבה לנו אחת המורות שהשתתפה במפגש זום של "קוביות או לא להיות - שילוב משחקים בהוראה" שהעברנו לסגל ההוראה של בית ספר "הגורן" חדרה "התקופה היא תקופת סגר הקורונה, אנשים ספונים בבתיהם, מנותקים מיקיריהם, מנסים למצוא את השגרה בזמן שהוא לא שגרתי. ואז בית ספר הגורן מפתיע. מפגש בנושא משחק שהיה אמור להתקיים בבית הספר, יתקיים בזום. ישר עולות מחשבות רבות, פחדים והמון שאלות: איך נשחק כאשר כל אחד נמצא בביתו?! שהרי מהות המשחק היא אינטראקציה בין אנשים. איך המנחה יעביר את הרעיון?? תקשיבו, ברגע ששחררתי את השדים, הפחדים והשאלות המורידות והתחברתי לזום פתוחה וסקרנית גיליתי עולם חדש וטוב. היה מעולה! המפגש היה מעניין. לא, לא מעניין. היה מרתק! לאורך כל המפגש הרגשתי שאני לומדת, שהראש שלי לא מפסיק לעבוד. עופר הביא רעיונות רבים משלו, דבר שגרם לנו להביא אותנו למפגש, פתאום חזרנו גם קצת להיות ילדים, נזכרנו כמה אהבנו לשחק, כמה מהנה זה יכול להיות, ויותר מכך, עכשיו בתור מורים אנחנו יכולים להבין איזה כלי לימודי מצוין אנחנו יכולים להביא לכיתה. מסתבר, שכשאתה מביא את ה 100% שלך לשולחן, אתה מגלה שאתה לוקח חזרה יותר ואותם 100% גדלו. זו הייתה החוויה עבורי. תוך כדי המפגש הבנו שמשחק הוא לא רק משחק, הוא מפתח תכונות רבות אצל המשחק, הוא נותן כלים לחיים, כאשר הילד לומד תוך כדי משחק, מתרחש אצלו במוח תהליך אחר, חוויתי יותר, דבר הגורם לו לשמר את הלמידה בצורה אחרת. המונח משחק לימודי (או משחק חינוכי) פתאום קיבל משמעות אמיתית, משמעותית. אני מאמינה שכל דבר ניתן ללמד תוך כדי משחק, ויותר מכך מאמינה שכאשר הלמידה הופכת למעניינת היא גם משמעותית יותר. זכירה יותר, והופכת את התלמיד לאדם חוקר ויצירתי. קל לנו כבני אדם לזכור את החוויות שלנו, הרבה יותר קל מאשר לזכור עובדות. כאשר קושרים בין השניים מתרחשת למידה לטווח הארוך. ג'ורג' ברנרד שו אמר "בילדותי נאלצתי לקטוע את לימודיי בשביל ללכת לבית הספר" אנחנו צריכים לזכור שילדים הם ילדים, הם אוהבים לשחק והם אוהבים ללמוד. ילדים הם יצורים חברתיים ולכן כאשר נחבר את שתי האהבות הללו באמצעות משחק, בית הספר יהפוך עבורם למקום משמעותי, ואז תתקיים למידה משמעותית. המפגש בזום הצליח להשיג עבורי את כל התובנות שציינתי. החיסרון היחיד שאני עדיין רואה במפגש הווירטואלי הוא חוסר היכולת לשחק בקבוצה, להיות במגע או לנהל תקשורת אפורמלית עם חברים אחרים בקבוצה בנפרד. הרגשתי שאני די לבד, והייתה חסרה לי מידה מסוימת של תקשורת עם הסובבים אותי." איזה כיף! תודה רבה למורים שהשתתפו במפגש ונהנו ממנו גם בלמידה מרחוק, וכמובן תודה רבה לעפר לוי המנחה שלנו שהעביר את הפעילות בהצלחה רבה!
קוביות או לא להיות
תראו את המשוב הנפלא הזה שכתבה לנו אחת המורות שהשתתפה במפגש זום של "קוביות או לא להיות - שילוב משחקים בהוראה" שהעברנו לסגל ההוראה של בית ספר "הגורן" חדרה "התקופה היא תקופת סגר הקורונה, אנשים ספונים בבתיהם, מנותקים מיקיריהם, מנסים למצוא את השגרה בזמן שהוא לא קרא עוד >
Slide Background לאחרונה סיימנו פעילות "להגיע לפסגת האוורסט" לתלמידים בבית הספר היסודי גבריאלי בחיפה. שמחנו לעבוד בבית ספר תומך מאוד וזכינו לשיתוף פעולה נפלא מצד התלמידים והמורים. שמחנו לקבל שלל מכתבי תודה מבית הספר לאחר הפעילות: הי שיעורים חשובים מאוד לתלמידים מבחינת התוכן שלהם . היה מעניין ומגוון הפעילויות ריתקו את התלמידים והיה שיתוף פעולה של כולם . קטרינה היתה מדהימה וסבלנית לימדה עם המון התלהבות וסבלנות לילדים. ממליצה בחום על הפעילות גם בשנה הבאה. אוסנת היי שירה, בוקר טוב, כרושם כללי מהמפגשים - הנושאים היו נכונים, הורגש מתח נכון של ניצול הזמן וההדרכה החזיקה את הילדים בעניין וגייסה להתנסויות. אבי קטרינה אחראית ומסורה הגיעה תמיד בזמן, מוכנה וערוכה לשיעור, היתה סבלנית כלפי שאלות התלמידים ונתנה תמיד מענה. עשתה סיכום בסוף כל מפגש. לילך מדהים! תודה רבה לתלמידים הנפלאים, לסגל ההוראה, למנהל בית הספר מר אבי וייינברג וכמובן למנחה שלנו קטרינה רודנקי שהעבירה את הפעילות.
להגיע לפסגת האוורסט
לאחרונה סיימנו פעילות "להגיע לפסגת האוורסט" לתלמידים בבית הספר היסודי גבריאלי בחיפה. שמחנו לעבוד בבית ספר תומך מאוד וזכינו לשיתוף פעולה נפלא מצד התלמידים והמורים. שמחנו לקבל שלל מכתבי תודה מבית הספר לאחר הפעילות: הי שיעורים חשובים מאוד לתלמידים מבחינת התוכן שלהם . היה מעניין ומגוון הפעילויות ריתקו את קרא עוד >

אודות

חברת פסיפס הוקמה בשנת 1999 ומאז אנו מתמקדים ב”איך” ולא ב”מה”.
אנחנו מתמקדים באסטרטגיות לפיתוח מוטיבציה, חשיבה יצירתית, הדרכה ולמידה, מיומנויות למידה, חשיבה מתמטית והקניית כלים דידקטיים ופדגוגיים להוראה ולמידה.

המרצים שלנו עוברים הליך סינון קפדני, הכשרה מקיפה וביקורת איכות צמודה. כל זאת על מנת להבטיח איכות הדרכה ללא פשרות ומקצועיות בכל הפעילויות המועברות.

אנחנו מקפידים על העברת תכנים פרקטיים בעלי השלכות ישימות וביצועיות. בכל עיסוק ונושא מועבר אנו עומדים על נגיעה בזויות בהן יש למשתתפים יכולת להשפיע או לשנות, בין אם מדובר בשינוי עצמי, קרי עמדות או התנהגות, ובין אם מדובר בשינוי עסקי או חברתי/ערכי.

אנו קשובים לכל בקשה ושאלה, מאפשרים עיצוב הפעילות בהתאם לדרישות הייחודיות של כל לקוח ולקוח והכל באורך רוח ולבביות מתוך תודעת שרות ללא פשרות והבטחת היות כל לקוח – לקוח מרוצה.

הפעילות שלנו מסייעת לצמצום פערים חברתיים והקטנת יוקר החינוך בישראל, על ידי מתן כלים מעשיים לשיפור הלמידה למגוון אוכלוסיות וקהלי יעד על הרצף בין לומדים מצטיינים ועד לומדים בסכנת נשירה או עם קשיים ספציפיים כגון: לקויות למידה, פערי שפה ומנטליות וכו’.

נעים מאוד!

הנה חלק מהצוות המדהים שלנו:

גל עמרם גל עמרם מנחה ומפתחת הדרכה גל עמרם סיון יחזקאלי סיון יחזקאלי מנחה ומפתחת הדרכה סיון יחזקאלי פז מרקשטיין פז מרקשטיין מנחה ומפתח הדרכה פז מרקשטיין יעל גילת יעל גילת רכזת פיתוח מקצועי יעל גילת רוני פאר רוני פאר אחראי תחום מקצועי רוני פאר ד”ר אדם רצון ד"ר אדם רצון מפתח הדרכה ואחראי תחום מקצועי ד”ר הדר שחר גולד ד"ר הדר שחר גולד מנהלת מחלקת אחראי תחום מקצועי ומפתחת הדרכה ד”ר אלעד שגב ד"ר אלעד שגב מומחה לפיתוח יצירתיות עפר לוי עפר לוי מנחה ומפתח הדרכה רונן איציק רונן איציק מתכלל תכנית אתגרים אבי כהן אבי כהן אחראי תחום מקצועי שרון גבלינגר שרון גבלינגר מנהלת מחלקת פיתוח הדרכה שי לן שי לן אחראי תחום מקצועי ג’ני דביר ג'ני דביר רכזת תכנית אתגרים טל אופיר טל אופיר רכזת פיתוח מקצועי שירה לוין שירה לוין רכזת פיתוח מקצועי ויקי אושרי ויקי אושרי מנהלת המשרד ומשאבי אנוש רם פרידמן רם פרידמן סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי רן שמשוני רן שמשוני סמנכ"ל פיתוח והדרכה אייל ברנר אייל ברנר מנכ"ל

למידה עצמית

בזכות המומחיות שלנו ולאור הניסיון הרב שצברנו בתחומי ההוראה, מיומנויות הלמידה, מוטיבציה וחשיבה יצירתית, הכנו עבורכם ספרים, קורסים מקוונים ומוצרים נוספים שאנחנו בטוחים שיעניינו אתכם.

קורסים מקוונים

“העתיד נמצא מחוץ לכיתה המסורתית, למידה-מרחוק היא הדבר הבא” – פיטר דרוקרלקנייה ישירה »

ספרים

“אם אתה קורא רק את הספרים שאחרים קוראים, תוכל לחשוב רק כפי שהם חושבים” – הרוקי מורקמי

לקנייה ישירה »

צרו קשר

טלפון

כתובת

משרדים: המלאכה 14, בית בינה, בנימינה – גבעת עדה
כתובת למכתבים: ת.ד 63, גבעת עדה, 3780801.

בקרו אותנו

Linkedin