Comments Box SVG iconsUsed for the like, share, comment, and reaction icons

בטיפים הקודמים שלנו לילדים ולהורים לילידם שעולים לכיתה א' למדנו מה חמוטל ואלישע חושבים על הדרך הכי טובה לרכוש ילקוט חדש, מה המקום הכי טוב בבית ללמוד בו ולהכין שיעורי בית ואיך מארגנים את הזמן בבוקר כדי להגיע בזמן לבית הספר.

אבל מי הם חמוטל ואלישע בכלל? הגיע הזמן להכיר...

חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הֵם תְּאוֹמִים
הֵם נוֹלְדוּ בְּדִיּוּק לִפְנֵי שֵׁשׁ שָׁנִים וּשְׁבוּעַיִים
רִאשׁוֹנָה נוֹלְדָה חֲמוּטַל, וְעֶשֶׂר דַּקּוֹת אַחֲרֶיהָ יָצָא לָאֲוִויר הָעוֹלָם אֱלִישָׁע.
הַיּוֹם הֵם מְסַיְּימִים אֶת גַּן חוֹבָה וְנִפְרָדִים מֵהַגַּנֶּנֶת וּמֵהַסַּיַּעַת.
כֵּן-כֵּן, מַמָּשׁ עוֹד רֶגַע יַתְחִיל הַחוֹפֶשׁ הַגָּדוֹל
וְאָז... שָׁלוֹם כִּיתָּה א'!!!

חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע קְצָת דּוֹמִים זֶה לְזֶה וּקְצָת שׁוֹנִים,
גַּם מִפְּנֵי שֶׁהוּא קְצָת בֵּן וְהִיא קְצָת בַּת,
אֲבָל גַּם בִּגְלַל סִיבּוֹת רַבּוֹת אֲחֵרוֹת.

חֲמוּטַל הֲכִי אוֹהֶבֶת גַּמְבָּה עִם קּוֹטֶג'
וֶאֱלִישָׁע הֲכִי אוֹהֵב סֶנְדּוִויץ' עִם אָבוֹקָדוֹ וּמֶלַח.
חֲמוּטַל לֹא מוּכָנָה לִטְעוֹם חוּמוּס (כָּכָה הִיא סִיפְּרָה לְאִימָּא)
וֶאֱלִישָׁע בַּחַיִּים וּבְשׁוּם פָּנִים וְאוֹפֶן לֹא יִתְקָרֵב לְאָנָנָס,
אֲבָל שְׁנֵיהֶם מְשׁוּגָּעִים עַל גְּבִיעַ גְּלִידַת תּוּת עִם פִּצְפּוּצֵי שׁוֹקוֹלָד
(וְזֶה נָכוֹן שֶׁגְּלִידָה מוּזָרָה כָּזֹאת לֹא תִּמְצְאוּ אֲפִילּוּ בַּיָּרֵחַ).

אֱלִישָׁע אוֹהֵב מְאוֹד לְטַפֵּס עַל עֵצִים וַחֲמוּטַל קְצָת פָּחוֹת,
חֲמוּטַל אוֹהֶבֶת לִצְפוֹת בְּתָוכְנִיּוֹת מַפְחִידוֹת וֶאֱלִישָׁע מַעֲדִיף מַצְחִיקוֹת,
אֱלִישָׁע אוֹמֵר שֶׁהוּא מְפַחֵד מֵעַכְבָּרִים כִּי הֵם מַזְכִּירִים לוֹ חֲצִילִים
וַחֲמוּטַל אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא לֹא מְפַחֶדֶת מִשּׁוּם דָּבָר.
חוּץ מֵחוֹשֶׁךְ,
וְאוּלַי גַּם מֵאֲבַטִּיחִים עֲנָקִיִּים.

שְׁנֵיהֶם אוֹהֲבִים לִרְכּוֹב עַל אוֹפַנַּיִים,
לִשְׂחוֹת בַּבְּרֵיכָה,
לִרְאוֹת סְרָטִים עִם דְּלִי שֶׁל פּוֹפְּקוֹרְן וּלְהִישָּׁאֵר עֵרִים עַד הֲכִי מְאוּחָר שֶׁאֶפְשָׁר.

אֱלִישָׁע אוֹהֵב מְאוֹד לִישׁוֹן אֵצֶל חֲבֵרִים וְאֵצֶל דּוֹדָה בַּתְיָה.
חֲמוּטַל מַעֲדִיפָה אֶת הַשְּׂמִיכָה וְהַכָּרִית בַּחֶדֶר שֶׁלָּהּ.
שְׁנֵיהֶם הֲכִי אוֹהֲבִים בָּעוֹלָם לְהֵירָדֵם כְּשֶׁעוֹשִׂים לָהֶם נָעִים,
אֲבָל אֱלִישָׁע אוֹהֵב שֶׁעוֹשִׂים לוֹ נָעִים בַּגַּב, וַחֲמוּטַל שֶׁמְּלַטְּפִים לָהּ אֶת הַשֵּׂיעָר.

כֵּן, כָּאֵלֶּה הֵם חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע,
שְׁנֵי אַחִים, מְתוּקִים וַחֲמוּדִים,
לִפְעָמִים הֵם הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים,
לִפְעָמִים הֵם רָבִים,
כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ קְטַנִּים וַאֲפִילּוּ קְצָת גְּדוֹלִים,
מַמָּשׁ עוֹד רֶגַע קָט עִם יַלְקוּטִים וּסְפָרִים,

כִּיתָּה א', תִּתְכּוֹנְנִי!!!
אֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל מַגִּיעִים!

תזכורת הטיפים הקודמים שלנו:

הדרך הכי טובה לרכוש ילקוט חדש: www.facebook.com/Psifas/posts/2250102508414807

מה המקום הכי טוב בבית ללמוד בו ולהכין שיעורי בית:
www.facebook.com/Psifas/posts/2276972259061165

איך מארגנים את הזמן בבוקר כדי להגיע בזמן:
www.facebook.com/Psifas/posts/2310900732334984
... קראו עודפחות

הגב בפייסבוק

Sabrin Om Adham

מקסים.

ומה עושים כשהתאומים (בן ובת) כל השנים נמצאים בגן ביחד, וכשמגיע הזמן לעלות לכיתה א' מפרידים ביניהם לגמרי? בתי ספר נפרדים. בית ספר לבנים, בית ספר לבנות. (ישוב דתי) איך מתמודדים?

עולים לכיתה א'?
איך מארגנים את הזמן בבוקר כדי להגיע בזמן?

בואו נראה איך חמוטל ואלישע עושים את זה:

בְּכָל בּוֹקֵר מְצַלְצֵל הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר שֶׁל הַהוֹרִים בְּשָׁעָה שֵׁשׁ וּשְׁלוֹשִׁים
וְאָז אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ אֶת אַבָּא וְאִימָּא מִתְאַרְגְּנִים,
"וַהֲכִי חָשׁוּב," כָּכָה אִימָּא אוֹמֶרֶת, "מְכִינִים קָפֶה."

בְּשָׁעָה שֶׁבַע בְּדִיּוּק נִכְנָס אַבָּא לַחֲדַר הַיְּלָדִים,
פּוֹתֵחַ אֶת הַתְּרִיס וּמוֹדִיעַ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתַּרְנְגוֹל.
לִפְעָמִים, כְּשֶׁאַבָּא בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב, הוּא אֲפִילּוּ קוֹרֵא "קוּ-קוּ-רִי-קוּ!"
וְצוֹחֵק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת מִצְּלִיל הַתַּרְנְגוֹל הַמּוּזָר שֶׁיּוֹצֵא לוֹ מֵהַפֶּה.
חֲמוּטַל קָמָה מִיָּד עִם קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל הַמְּדֻמֶּה וּמַתְחִילָה לְהִתְאַרְגֵּן.

אֱלִישָׁע מְבַקֵּשׁ: "אַבָּא, תֵּן לִי עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת,"
וּכְשֶׁאַבָּא חוֹזֵר אַחֲרֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת, אֱלִישָׁע עֲדַיִין בַּמִּיטָּה וְשׁוּב הוּא מְבַקֵּשׁ:
"אַבָּא, תֵּן לִי רַק עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת."

אַחַר כָּךְ אִימָּא מַזְכִּירָה שֶׁצָּרִיךְ לְצַחְצֵחַ שִׁינַּיִים,
וְלִנְעוֹל נַעַלֵי סְפּוֹרְט כִּי הַיּוֹם יֵשׁ חִינּוּךְ גּוּפָנִי,
וְלֹא לִשְׁכּוֹחַ אֶת הַקַּלְמָר שֶׁאֶתְמוֹל נִשְׁאַר מִחוּץ לַתִּיק,
וְגַם "אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַכָּרִיךְ, יְלָדִים!"
"וְאֵיפֹה אֱלִישָׁע עוֹד פַּעַם, הוּא שׁוּב חָזַר לִישׁוֹן?!"
אַבָּא צוֹעֵק: "אֱלִישָׁע!!!"
וֶאֱלִישָׁע מוֹפִיעַ עִם מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁינַּיִים בַּיָּד, אֲפִילּוּ שֶׁהַצִּלְצוּל בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת,
וְאַחַר כָּךְ כּוּלָּם רָצִים לָאוֹטוֹ עִם אַבָּא אוֹ עִם אִימָּא (תָּלוּי אֵיזֶה יוֹם זֶה)
וּמַגִּיעִים שְׁנִיָּיה לִפְנֵי שֶׁהַמּוֹרָה נִכְנֶסֶת לַכִּיתָּה...

כְּשֶׁחוֹזְרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, אֱלִישָׁע צוֹעֵק כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת:
"אֲנִי רִאשׁוֹן בָּאֶקְס-בּוֹקְס!!!" וְדוֹהֵר יָשָׁר לְעֵבֶר הַטֶּלֶוִויזְיָה.
חֲמוּטַל אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא רְעֵבָה וְנוֹתֶנֶת חִיבּוּק לְאִימָּא וּמְסַפֶּרֶת קְצָת עַל מָה שֶׁהָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר.
אֱלִישָׁע מְרוּכָּז בַּטֶּלֶוִויזְיָה וּמַבְטִיחַ שֶׁיָּבוֹא לֶאֱכוֹל בְּעוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת בְּדִיּוּק.
ְאִימָּא שׁוֹאֶלֶת אִם יֵשׁ שִׁיעוּרִים. אֱלִישָׁע אוֹמֵר שֶׁאֵין וַחֲמוּטַל אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ.
אַחַר כָּךְ אֱלִישָׁע נִזְכַּר שֶׁבְּעֶצֶם גַּם לוֹ יֵשׁ שִׁיעוּרִים, אֲבָל הוּא בְּדִיּוּק רָעֵב.
בְּיָמִים רִאשׁוֹן וּרְבִיעִי יֵשׁ לְחֲמוּטַל חוּג הִתְעַמְּלוּת קַרְקַע,
וְלֶאֱלִישָׁע יֵשׁ חוּג כַּדּוּרְסַל בְּיָמִים שֵׁנִי וּרְבִיעִי.

אַחֲרֵי חָודְשָׁיִים שֶׁל לִימּוּדִים אִימָּא וְאַבָּא מַרְגִּישִׁים שֶׁהָעִנְיָינִים לֹא לְגַמְרֵי מְאֻרְגָּנִים. מָה עוֹשִׂים? מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהַשְׁלִיט כָּאן סֵדֶר, וּמַהֵר. בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב אִימָּא מוֹדִיעָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְשִׂיחָה מִשְׁפַּחְתִּית. הִיא מַצִּיגָה בִּפְנֵי הַיְּלָדִים כְּרָזָה שֶׁנּוֹשֵׂאת אֶת הַכּוֹתֶרֶת "טִיּוּל בּוֹקֵר".

"יֵשׁ! יוֹצְאִים לְטִיּוּל!" צוֹעֵק אֱלִישָׁע.
חֲמוּטַל שׁוֹאֶלֶת, "אֲבָל מָה עִם בֵּית הַסֵּפֶר?"
אִימָּא מַסְבִּירָה: "טִיּוּל הַבּוֹקֵר הוּא הַשְּׁבִיל שֶׁנַּעֲבוֹר בְּכָל בּוֹקֵר. כָּל אֶחָד יֵלֵךְ בַּשְּׁבִיל שֶׁלּוֹ וּבַקֶּצֶב שֶׁלּוֹ. בְּכָל תַּחֲנָה שֶׁנַּעֲבוֹר נַשְׁאִיר סִימָן, וְכָךְ נִתְקַדֵּם מִנְּקוּדָּה לִנְקוּדָּה עַד שֶׁבְּשָׁעָה 07:40 נֵצֵא עִם הַיַּלְקוּטִים לְעֵבֶר בֵּית הַסֵּפֶר."

אִימָּא מַסְבִּירָה שֶׁזֶּה רַק הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן. בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא נְדַבֵּר עַל כְּלָלַי "הַצָּהֳרַיִים הַטּוֹבִים": אוֹכְלִים אֲרוּחַת צָּהֳרַיִים מִיָּד כְּשֶׁמַּגִּיעִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, אַחַר כָּךְ מוּתָּר לִרְאוֹת תָּכְנִית טֶלֶוִויזְיָה אַחַת אוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר כְּדֵי לִנְשׁוֹם קְצָת אֲוִיר וּלְהֵירָגַע, וְאָז מְכִינִים אֶת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת (אִם יֵשׁ), מְסַדְּרִים אֶת הַתִּיק וְהַמַּעֲרֶכֶת לְמָחָר וְזֶהוּ. כָּל שְׁאַר הַזְּמַן מוּקְדָּשׁ לְכֵיף, לְמִשְׂחָקִים, לְחוּגִים וַאֲפִילּוּ לְמָסָכִים!!!

הַיְּלָדִים הִקְשִׁיבוּ וְהִקְשִׁיבוּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת וְהִצִּיעוּ הַצָּעוֹת:
אֱלִישָׁע הִצִּיעַ לָלֶכֶת לִישׁוֹן עִם בְּגָדִים כְּדֵי לִישׁוֹן עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת בַּבּוֹקֵר.
חֲמוּטַל אָמְרָה שֶׁהִיא לֹא רוֹצָה לִרְאוֹת תָּכְנִית בַּטֶּלֶוִויזְיָה יָשָׁר אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִים, כִּי אֱלִישָׁע כָּל הַזְּמַן רוֹצֶה לִרְאוֹת תָּכְנִיּוֹת שֶׁל בָּנִים. חֲמוּטַל שָׁאֲלָה אִם אֶפְשָׁר שֶׁלִּפְעָמִים הִיא תָּכִין לֶאֱלִישָׁע אֶת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת וְלִפְעָמִים הוּא יָכִין לָהּ, וְכָכָה יִהְיוּ לָהֶם יְמֵי חוֹפֶשׁ מִלִּימּוּדִים?...

אִימָּא חִיְּיכָה וְאָמְרָה שֶׁמֵּעַכְשָׁיו אֵלֶּה הַכְּלָלִים, אֲבָל לִפְעָמִים יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת קְצָת אֶת סֵדֶר הַדְּבָרִים. הִיא גַּם הִסְבִּירָה שֶׁהַכְּלָלִים הֵם לֹא בִּשְׁבִיל הַהוֹרִים, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַיְּלָדִים. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הִסְבִּירוּ לְאִימָּא שֶׁהִיא קְצָת טוֹעָה, כִּי הַכְּלָלִים הֵם גַּם בִּשְׁבִיל הַמְּבוּגָּרִים, וּבַסּוֹף כּוּלָּם הִסְכִּימוּ שֶׁזֶּה כַּנִּרְאֶה נָכוֹן. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע בִּיקְּשׁוּ רֶגַע לְהִתְיַיעֵץ בֵּינֵיהֶם. זֶה מוּתָּר לִפְנֵי שֶׁמְּסַכְּמִים, לֹא? הֵם חָזְרוּ אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת וְאָמְרוּ לַהוֹרִים שֶׁאוּלַי בֶּאֱמֶת הַכְּלָלִים יַעַזְרוּ.
"חָשַׁבְנוּ עַל זֶה," אָמְרָה חֲמוּטַל, וֶאֱלִישָׁע הִתְפָּרֵץ וְאָמַר:
"זֶה בֶּאֱמֶת חָשׁוּב, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים שֶׁנַּתְחִיל עִם זֶה בַּחוֹדֶשׁ הַבָּא!"
אִימָּא וְאַבָּא צָחֲקוּ וְאָמְרוּ, "טוֹב שֶׁכּוּלָּנוּ מַסְכִּימִים, אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים כְּבָר מָחָר. קָדִימָה יְלָדִים, לְהִתְקַלֵּחַ וְלִישׁוֹן, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם כּוֹחַ לְטִיּוּל הַבּוֹקֵר."

כמה מילים להורים: ניהול זמן וסדר יום
ילדים זקוקים לסדר. גם מבוגרים זקוקים לסדר, אבל ילדים יותר. אל תיתנו לדברים להתנהל מעצמם. בנו סדר יום קבוע להתנהלות הבוקר ולזמן שילדיכם חוזרים מבית הספר. שלבו בסדר היום זמן חופשי למשחק ולצפייה בטלוויזיה, זמן לארוחות, זמן להכנת שיעורי בית ומטלות, זמן לתרגולי קריאה, כתיבת אותיות וכיוצא בזה. שחררו את עצמכם ואותם מהצורך לומר להם בכל רגע מה צריך לעשות ומהצורך ללחוץ עליהם לעשות זאת עכשיו. במקום זה, בנו את העצמאות שלהם, העבירו אליהם בהדרגה את האחריות. תנו להם להצליח ולטעות; שקפו להם את ההצלחות והקשיים גם יחד ואז חִשבו יחד אתם כיצד ניתן לעשות את הדברים אחרת.

דאגו להתאים את סדר היום למאפיינים של ילדיכם ולצורכיהם. ודאו כי פרק הזמן שהקציתם ללמידה ותרגול הוא אכן זמן שבו רמת הריכוז של ילדיכם מאפשרת התמודדות משמעותית עם חומר לימודי. אל תיבהלו מהאפשרות שסדר היום של ילד אחד יהיה שונה מזה של אחיו או אחותו. זה אפילו הגיוני כשחושבים על זה. אם מצאתם את התבנית הנכונה, שמרו עליה.

משפט מפתח: התמדה התמדה התמדה. אל תזנחו אחרי חודש-חודשיים את סדר היום שקבעתם. הקפידו עליו לאורך שנת הלימודים, וכך תיצרו הרגלי למידה שיוכלו בסופו של דבר לשרת נאמנה את ילדיכם גם כשיתכוננו לבחינות הבגרות.
... קראו עודפחות

עולים לכיתה א? 
איך מארגנים את הזמן בבוקר כדי להגיע בזמן?  בואו נראה איך חמוטל ואלישע עושים את זה:  בְּכָל בּוֹקֵר מְצַלְצֵל הַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר שֶׁל הַהוֹרִים בְּשָׁעָה שֵׁשׁ וּשְׁלוֹשִׁים
וְאָז אֶפְשָׁר לִשְׁמוֹעַ אֶת אַבָּא וְאִימָּא מִתְאַרְגְּנִים,
וַהֲכִי חָשׁוּב, כָּכָה אִימָּא אוֹמֶרֶת, מְכִינִים קָפֶה.  בְּשָׁעָה שֶׁבַע בְּדִיּוּק נִכְנָס אַבָּא לַחֲדַר הַיְּלָדִים,
פּוֹתֵחַ אֶת הַתְּרִיס וּמוֹדִיעַ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתַּרְנְגוֹל.
לִפְעָמִים, כְּשֶׁאַבָּא בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב, הוּא אֲפִילּוּ קוֹרֵא קוּ-קוּ-רִי-קוּ!
וְצוֹחֵק בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת מִצְּלִיל הַתַּרְנְגוֹל הַמּוּזָר שֶׁיּוֹצֵא לוֹ מֵהַפֶּה.
חֲמוּטַל קָמָה מִיָּד עִם קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל הַמְּדֻמֶּה וּמַתְחִילָה לְהִתְאַרְגֵּן.  אֱלִישָׁע מְבַקֵּשׁ: אַבָּא, תֵּן לִי עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת,
וּכְשֶׁאַבָּא חוֹזֵר אַחֲרֵי חָמֵשׁ דַּקּוֹת, אֱלִישָׁע עֲדַיִין בַּמִּיטָּה וְשׁוּב הוּא מְבַקֵּשׁ:
אַבָּא, תֵּן לִי רַק עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת.  אַחַר כָּךְ אִימָּא מַזְכִּירָה שֶׁצָּרִיךְ לְצַחְצֵחַ שִׁינַּיִים,
וְלִנְעוֹל נַעַלֵי סְפּוֹרְט כִּי הַיּוֹם יֵשׁ חִינּוּךְ גּוּפָנִי,
וְלֹא לִשְׁכּוֹחַ אֶת הַקַּלְמָר שֶׁאֶתְמוֹל נִשְׁאַר מִחוּץ לַתִּיק,
וְגַם אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַכָּרִיךְ, יְלָדִים!
וְאֵיפֹה אֱלִישָׁע עוֹד פַּעַם, הוּא שׁוּב חָזַר לִישׁוֹן?!
אַבָּא צוֹעֵק: אֱלִישָׁע!!!
וֶאֱלִישָׁע מוֹפִיעַ עִם מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁינַּיִים בַּיָּד, אֲפִילּוּ שֶׁהַצִּלְצוּל בְּעוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת,
וְאַחַר כָּךְ כּוּלָּם רָצִים לָאוֹטוֹ עִם אַבָּא אוֹ עִם אִימָּא (תָּלוּי אֵיזֶה יוֹם זֶה)
וּמַגִּיעִים שְׁנִיָּיה לִפְנֵי שֶׁהַמּוֹרָה נִכְנֶסֶת לַכִּיתָּה...  כְּשֶׁחוֹזְרִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, אֱלִישָׁע צוֹעֵק כְּשֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת:
אֲנִי רִאשׁוֹן בָּאֶקְס-בּוֹקְס!!! וְדוֹהֵר יָשָׁר לְעֵבֶר הַטֶּלֶוִויזְיָה.
חֲמוּטַל אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא רְעֵבָה וְנוֹתֶנֶת חִיבּוּק לְאִימָּא וּמְסַפֶּרֶת קְצָת עַל מָה שֶׁהָיָה בְּבֵית הַסֵּפֶר.
אֱלִישָׁע מְרוּכָּז בַּטֶּלֶוִויזְיָה וּמַבְטִיחַ שֶׁיָּבוֹא לֶאֱכוֹל בְּעוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת בְּדִיּוּק.
ְאִימָּא שׁוֹאֶלֶת אִם יֵשׁ שִׁיעוּרִים. אֱלִישָׁע אוֹמֵר שֶׁאֵין וַחֲמוּטַל אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ.
אַחַר כָּךְ אֱלִישָׁע נִזְכַּר שֶׁבְּעֶצֶם גַּם לוֹ יֵשׁ שִׁיעוּרִים, אֲבָל הוּא בְּדִיּוּק רָעֵב.
בְּיָמִים רִאשׁוֹן וּרְבִיעִי יֵשׁ לְחֲמוּטַל חוּג הִתְעַמְּלוּת קַרְקַע,
וְלֶאֱלִישָׁע יֵשׁ חוּג כַּדּוּרְסַל בְּיָמִים שֵׁנִי וּרְבִיעִי.  אַחֲרֵי חָודְשָׁיִים שֶׁל לִימּוּדִים אִימָּא וְאַבָּא מַרְגִּישִׁים שֶׁהָעִנְיָינִים לֹא לְגַמְרֵי מְאֻרְגָּנִים. מָה עוֹשִׂים? מִישֶׁהוּ צָרִיךְ לְהַשְׁלִיט כָּאן סֵדֶר, וּמַהֵר. בַּאֲרוּחַת הָעֶרֶב אִימָּא מוֹדִיעָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לְשִׂיחָה מִשְׁפַּחְתִּית. הִיא מַצִּיגָה בִּפְנֵי הַיְּלָדִים כְּרָזָה שֶׁנּוֹשֵׂאת אֶת הַכּוֹתֶרֶת טִיּוּל בּוֹקֵר.  יֵשׁ! יוֹצְאִים לְטִיּוּל! צוֹעֵק אֱלִישָׁע. 
חֲמוּטַל שׁוֹאֶלֶת, אֲבָל מָה עִם בֵּית הַסֵּפֶר?
אִימָּא מַסְבִּירָה: טִיּוּל הַבּוֹקֵר הוּא הַשְּׁבִיל שֶׁנַּעֲבוֹר בְּכָל בּוֹקֵר. כָּל אֶחָד יֵלֵךְ בַּשְּׁבִיל שֶׁלּוֹ וּבַקֶּצֶב שֶׁלּוֹ. בְּכָל תַּחֲנָה שֶׁנַּעֲבוֹר נַשְׁאִיר סִימָן, וְכָךְ נִתְקַדֵּם מִנְּקוּדָּה לִנְקוּדָּה עַד שֶׁבְּשָׁעָה 07:40 נֵצֵא עִם הַיַּלְקוּטִים לְעֵבֶר בֵּית הַסֵּפֶר.  אִימָּא מַסְבִּירָה שֶׁזֶּה רַק הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן. בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא נְדַבֵּר עַל כְּלָלַי הַצָּהֳרַיִים הַטּוֹבִים: אוֹכְלִים אֲרוּחַת צָּהֳרַיִים מִיָּד כְּשֶׁמַּגִּיעִים מִבֵּית הַסֵּפֶר, אַחַר כָּךְ מוּתָּר לִרְאוֹת תָּכְנִית טֶלֶוִויזְיָה אַחַת אוֹ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ אַחֵר כְּדֵי לִנְשׁוֹם קְצָת אֲוִיר וּלְהֵירָגַע, וְאָז מְכִינִים אֶת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת (אִם יֵשׁ), מְסַדְּרִים אֶת הַתִּיק וְהַמַּעֲרֶכֶת לְמָחָר וְזֶהוּ. כָּל שְׁאַר הַזְּמַן מוּקְדָּשׁ לְכֵיף, לְמִשְׂחָקִים, לְחוּגִים וַאֲפִילּוּ לְמָסָכִים!!!  הַיְּלָדִים הִקְשִׁיבוּ וְהִקְשִׁיבוּ וְאַחַר כָּךְ שָׁאֲלוּ שְׁאֵלוֹת וְהִצִּיעוּ הַצָּעוֹת:
אֱלִישָׁע הִצִּיעַ לָלֶכֶת לִישׁוֹן עִם בְּגָדִים כְּדֵי לִישׁוֹן עוֹד חָמֵשׁ דַּקּוֹת בַּבּוֹקֵר.
חֲמוּטַל אָמְרָה שֶׁהִיא לֹא רוֹצָה לִרְאוֹת תָּכְנִית בַּטֶּלֶוִויזְיָה יָשָׁר אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִים, כִּי אֱלִישָׁע כָּל הַזְּמַן רוֹצֶה לִרְאוֹת תָּכְנִיּוֹת שֶׁל בָּנִים. חֲמוּטַל שָׁאֲלָה אִם אֶפְשָׁר שֶׁלִּפְעָמִים הִיא תָּכִין לֶאֱלִישָׁע אֶת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת וְלִפְעָמִים הוּא יָכִין לָהּ, וְכָכָה יִהְיוּ לָהֶם יְמֵי חוֹפֶשׁ מִלִּימּוּדִים?...  אִימָּא חִיְּיכָה וְאָמְרָה שֶׁמֵּעַכְשָׁיו אֵלֶּה הַכְּלָלִים, אֲבָל לִפְעָמִים יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת קְצָת אֶת סֵדֶר הַדְּבָרִים. הִיא גַּם הִסְבִּירָה שֶׁהַכְּלָלִים הֵם לֹא בִּשְׁבִיל הַהוֹרִים, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַיְּלָדִים. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הִסְבִּירוּ לְאִימָּא שֶׁהִיא קְצָת טוֹעָה, כִּי הַכְּלָלִים הֵם גַּם בִּשְׁבִיל הַמְּבוּגָּרִים, וּבַסּוֹף כּוּלָּם הִסְכִּימוּ שֶׁזֶּה כַּנִּרְאֶה נָכוֹן. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע בִּיקְּשׁוּ רֶגַע לְהִתְיַיעֵץ בֵּינֵיהֶם. זֶה מוּתָּר לִפְנֵי שֶׁמְּסַכְּמִים, לֹא? הֵם חָזְרוּ אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת וְאָמְרוּ לַהוֹרִים שֶׁאוּלַי בֶּאֱמֶת הַכְּלָלִים יַעַזְרוּ.
חָשַׁבְנוּ עַל זֶה, אָמְרָה חֲמוּטַל, וֶאֱלִישָׁע הִתְפָּרֵץ וְאָמַר:
זֶה בֶּאֱמֶת חָשׁוּב, וְלָכֵן אֲנַחְנוּ מַצִּיעִים שֶׁנַּתְחִיל עִם זֶה בַּחוֹדֶשׁ הַבָּא!
אִימָּא וְאַבָּא צָחֲקוּ וְאָמְרוּ, טוֹב שֶׁכּוּלָּנוּ מַסְכִּימִים, אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים כְּבָר מָחָר. קָדִימָה יְלָדִים, לְהִתְקַלֵּחַ וְלִישׁוֹן, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם כּוֹחַ לְטִיּוּל הַבּוֹקֵר.  כמה מילים להורים: ניהול זמן וסדר יום
ילדים זקוקים לסדר. גם מבוגרים זקוקים לסדר, אבל ילדים יותר. אל תיתנו לדברים להתנהל מעצמם. בנו סדר יום קבוע להתנהלות הבוקר ולזמן שילדיכם חוזרים מבית הספר. שלבו בסדר היום זמן חופשי למשחק ולצפייה בטלוויזיה, זמן לארוחות, זמן להכנת שיעורי בית ומטלות, זמן לתרגולי קריאה, כתיבת אותיות וכיוצא בזה. שחררו את עצמכם ואותם מהצורך לומר להם בכל רגע מה צריך לעשות ומהצורך ללחוץ עליהם לעשות זאת עכשיו. במקום זה, בנו את העצמאות שלהם, העבירו אליהם בהדרגה את האחריות. תנו להם להצליח ולטעות; שקפו להם את ההצלחות והקשיים גם יחד ואז חִשבו יחד אתם כיצד ניתן לעשות את הדברים אחרת.  דאגו להתאים את סדר היום למאפיינים של ילדיכם ולצורכיהם. ודאו כי פרק הזמן שהקציתם ללמידה ותרגול הוא אכן זמן שבו רמת הריכוז של ילדיכם מאפשרת התמודדות משמעותית עם חומר לימודי. אל תיבהלו מהאפשרות שסדר היום של ילד אחד יהיה שונה מזה של אחיו או אחותו. זה אפילו הגיוני כשחושבים על זה. אם מצאתם את התבנית הנכונה, שמרו עליה.  משפט מפתח: התמדה התמדה התמדה. אל תזנחו אחרי חודש-חודשיים את סדר היום שקבעתם. הקפידו עליו לאורך שנת הלימודים, וכך תיצרו הרגלי למידה שיוכלו בסופו של דבר לשרת נאמנה את ילדיכם גם כשיתכוננו לבחינות הבגרות.

עודכן בתאריך 14/06/19

פסיפס הרצאות- למידה ומוטיבציה

לאחרונה השתתפנו בימי מנהיגות, באזור ההזנה של מרכז פסג"ה דבוריה, של מרכז פסג״ה שפרעם, של מרכז פסג"ה טמרה ושל מרכז פסג"ה נצרת, לסיכום שנת פעילות בתכנית אתגרים.

במהלך המפגשים הועלה על נס פועלם של המורים המנהיגים והכרת תודה על עשייתם והוצגו תוצרי תהליכי השינוי שביצעו המורים המנהיגים, והתקיימו סדנאות מנהיגות.

תודה למר יוסף חמדאן, המפקח הארצי על הפיתוח המקצועי במגזר הלא יהודי, לאחמד אסדי, מתכלל תכנית אתגרים, לד"ר ריזיק אטרש, מנהל מרכז פסג"ה דבוריה, לגב' אינאס אבו אחמד מנהלת מרכז פסג"ה נצרת, לאזהר דיאב מנהלת פסגה טמרה ולדאהר הסגן שלה, למוחמד שמא מנהל מחלקת חינוך מועצה טמרה, לדר' סבאח סאבח המפקח הכולל למר נדים ג'בור מנהל פסג״ה שפרעם ולסגנו חסן, לעלי ועבדללה ממרכז הפסג"ה דבוריה, לריאד, סגן מנהלת מרכז הפסג"ה נצרת ולג'נאן רכזת תכנית אתגרים בפסג"ה נצרת, לכל המורים המנהיגים ולמנהלי בתי הספר הנפלאים!

תודה מיוחדת לצוות שלנו - רונן איציק מנהל תכנית אתגרים, ג'ני דביר מתכללת התכנית ולמנחים הנהדרים: ד"ר מיכל סלע, שי לן, אבי כהן, רונית ניצן ענבר, יונתן גלסר, עופר בן גרשון, לימור ווישינסקי, אילת טל, ד"ר הדר שחר גולד, יעל הדס נאמן ספיר, ליאת עשבי וויסבורד, נעמי יאיר בנדרהיים, סקרלט כהן, סיתוונית גודשמיט, עדנה פיחטמן, תמר גורן, איאד חוגיראת, אניסה סבאג', וואאל עותמאן, מוחמד ספדי, מונא שלבי מרעי ועלי יאסין.

להנהיג, ליזום, לשנות, ולהשפיע!
... קראו עודפחות

הגב בפייסבוק

יפה מאוד ומעניין , כל הכבוד.

כל הכבוד 🤗

כל הכבוד תעלו ותצליחו 💐

גאווה גדולה

כמה מכתבי תודה משמחים שקיבלנו לאחרונה:

"הי טל,
ואי היה מצוין !!! אין לי מילים !
קודם כל רוני הוא סופר מעניין וכריזמטי ומעביר את החומר בצורה מעניינת ועניינית (וזה גם נכתב במשובים של הסטודנטים) וגם הייתה סדנה פרקטית הסטודנטים יצאו עם כלים.
אנחנו ממש ממש מרוצים. פעם שנייה שאנחנו מזמינים מכם וזה מעל המצופה !!!
תודה גדולה :)"

מפגש שהועבר בהמכללה האקדמית אשקלון בנושא לנשום ולהצליח - סדנה לסטודנטים בנושא התמודדות עם חרדת בחינות ואיתור סגנון למידה אישי בהנחיית רוני פאר.

"התהליך שצוות המורים עבר במהלך ההשתלמות היה מאתגר ומעניין כאחד. המפגשים הועברו במתכונת של תרגילים והפעלות סדנאתיים. הלמידה הייתה מעניינת וחוברה תמיד לפן האישי שבאישיות של המורים ובאופי ההוראה שלהם. שום תוכן לא היה "יותר מדי" או "לא קשור" וכל תוכן שהוצג הוסיף למורים המון וזה היה טמון בחיבור שנעשה בין הנאמר לבין "המורה" שבהם. המשימות הווירטואליות היו אף הן בעלות ערך מוסף וממשיך לנעשה במהלך הקורס. המנחה הפגינה הרבה אכפתיות גמישות והבנה לגבי כל המשתתפים וכן לגבי הצרכים של הצוות שהוצגו במפגשים המקדימים והיא תרמה חלק גדול מהצלחת ההשתלמות. היה גלוי לעין שמדי מפגש היא התאמצה להביא ולהכין הפעלות וחומרים שתאמו לציפיות של הצוות. בכבוד רב, מוהדיה זחאלקה - מנהלת בי"ס אלחכים."

תהליך פיתוח מקצועי בנושא חינוך אל הלב - פסיכופדגוגיה – כשפסיכולוג ומורה נפגשים בכיתה בהנחיית תמר גורן.

"נטע יקרה,
רצינו להביע בפניך את תודותינו ומלוא הערכתנו על המפגשים מלאי התוכן אשר הענקת לצוות המורים במסגרת ההשתלמות הבית ספרית – הוראה דיפרנציאלית. יתר על כן, המורים נהנו מכל מפגש וכל רגע וחוו ידע רב על הנושא שנחשפו אליו. תודה על כך שמקסמת את מרצך כדי לחולל אווירה נינוחה ומלמדת ומאתגרת.
תודה ענקית על סדרת המפגשים שעשית עם צוות המורים. היית לנו אוזן הקשבת, הטיפים והעצות שנתת לנו בכל מפגש ומפגש, סייעו לצוות המורים לעשות שינוי אישי ומקצועי, שינוי שייחלנו זמן רב לבואו. בזכותך היום אנו מבנים לעומק מה זה הוראה דיפרנציאלית, התחלנו ליישם עקרונות מהותיים ואסטרטגיות בהוראה דיפרנציאלית בין אם זה ברמת התכנון ובין אם זה ברמת היישום.
אמנם יש לנו עוד דרך לעשות ויש לנו כצוות על מה לעבוד, אך בזכותך חזרנו למסלול שאנו בטוחים בו ורוצים להיות בו, כדי לקדם את תלמידנו. באם יתאפשר ונצטרך, נשמח לעוד מפגשים איתך בעתיד.
שוב, תודה רבה, המון בריאות ונחת, בשורות טובות, וכל שתבקשי יתגשם במהרה לטובה. בכבוד רב, אגבריה עמאד שאקר מנהל בית הספר יסודי אלח'יאם.

תהליך פיתוח מקצועי בנושא יוצאים מן הכלל - פיתוח הוראה דיפרנציאלית בהנחיית נטע קוסובסקי.

רוצים ללמוד עוד על תהליכי הפיתוח המקצועי שאנחנו מעבירים למורים, לומדים והורים? היכנסו לאתר שלנו ובטח תמצאו משהו מעניין:
www.psifas.co.il/
... קראו עודפחות

כמה מכתבי תודה משמחים שקיבלנו לאחרונה:  הי טל,
ואי היה מצוין !!! אין לי מילים !
קודם כל רוני הוא סופר מעניין וכריזמטי ומעביר את החומר בצורה מעניינת ועניינית (וזה גם נכתב במשובים של הסטודנטים) וגם הייתה סדנה פרקטית הסטודנטים יצאו עם כלים.
אנחנו ממש ממש מרוצים. פעם שנייה שאנחנו מזמינים מכם וזה מעל המצופה !!!
תודה גדולה :)  מפגש שהועבר בהמכללה האקדמית אשקלון בנושא לנשום ולהצליח - סדנה לסטודנטים בנושא התמודדות עם חרדת בחינות ואיתור סגנון למידה אישי בהנחיית רוני פאר.  התהליך שצוות המורים עבר במהלך ההשתלמות היה מאתגר ומעניין כאחד. המפגשים הועברו במתכונת של תרגילים והפעלות סדנאתיים. הלמידה הייתה מעניינת וחוברה תמיד לפן האישי שבאישיות של המורים ובאופי ההוראה שלהם. שום תוכן לא היה יותר מדי או לא קשור וכל תוכן שהוצג הוסיף למורים המון וזה היה טמון בחיבור שנעשה בין הנאמר לבין המורה שבהם. המשימות הווירטואליות היו אף הן בעלות ערך מוסף וממשיך לנעשה במהלך הקורס. המנחה הפגינה הרבה אכפתיות גמישות והבנה לגבי כל המשתתפים וכן לגבי הצרכים של הצוות שהוצגו במפגשים המקדימים והיא תרמה חלק גדול מהצלחת ההשתלמות. היה גלוי לעין שמדי מפגש היא התאמצה להביא ולהכין הפעלות וחומרים שתאמו לציפיות של הצוות. בכבוד רב, מוהדיה זחאלקה - מנהלת ביס אלחכים.  תהליך פיתוח מקצועי בנושא חינוך אל הלב - פסיכופדגוגיה – כשפסיכולוג ומורה נפגשים בכיתה בהנחיית תמר גורן.  נטע יקרה,
רצינו להביע בפניך את תודותינו ומלוא הערכתנו על המפגשים מלאי התוכן אשר הענקת לצוות המורים במסגרת ההשתלמות הבית ספרית – הוראה דיפרנציאלית. יתר על כן, המורים נהנו מכל מפגש וכל רגע וחוו ידע רב על הנושא שנחשפו אליו. תודה על כך שמקסמת את מרצך כדי לחולל אווירה נינוחה ומלמדת ומאתגרת.
תודה ענקית על סדרת המפגשים שעשית עם צוות המורים. היית לנו אוזן הקשבת, הטיפים והעצות שנתת לנו בכל מפגש ומפגש, סייעו לצוות המורים  לעשות שינוי אישי ומקצועי, שינוי שייחלנו זמן רב לבואו. בזכותך היום אנו מבנים לעומק מה זה הוראה דיפרנציאלית,  התחלנו ליישם עקרונות מהותיים ואסטרטגיות בהוראה דיפרנציאלית  בין אם זה ברמת התכנון ובין אם זה ברמת היישום.
אמנם יש לנו  עוד דרך  לעשות ויש לנו כצוות  על מה לעבוד, אך בזכותך חזרנו למסלול שאנו בטוחים בו ורוצים להיות בו, כדי לקדם את תלמידנו. באם יתאפשר ונצטרך, נשמח לעוד מפגשים איתך בעתיד.
שוב, תודה רבה, המון בריאות ונחת, בשורות טובות, וכל שתבקשי יתגשם במהרה לטובה. בכבוד רב, אגבריה עמאד שאקר מנהל בית הספר יסודי אלחיאם.  תהליך פיתוח מקצועי בנושא יוצאים מן הכלל - פיתוח הוראה דיפרנציאלית בהנחיית נטע קוסובסקי.  רוצים ללמוד עוד על תהליכי הפיתוח המקצועי שאנחנו מעבירים למורים, לומדים והורים? היכנסו לאתר שלנו ובטח תמצאו משהו מעניין:
https://www.psifas.co.il/

חודש יוני כבר כאן ובמרבית בתי הספר ניתן לנשום את "אווירת סוף הקורס" ומרגישים שממש בעוד רגע נגיע למסיבות הסיום, למפגשי הפרידה המרגשים, לבחינות בגרות אחרונות ולאחר מכן, החופש הגדול.

חלק מההכנות למבחני סוף השנה הוא סיכום נכון של חומרי הלימוד ולכן הפעם נדבר על כלי מעניין ויצירתי לסיכום חומר לימודי המבוסס על למידת עמיתים. הכלי נקרא "שאלה להחלפה" וגם הוא יופיע בספר "גם למורה מגיע 100" שיראה אור בתקופה הקרובה.


שאלה להחלפה
נבקש מכל תלמיד לכתוב כשתיים / שלוש שאלות על טקסט או פרק כלשהו שאנו מבקשים לחזור עליו. בהמשך נאסוף את כל השאלות ונבצע הגרלה בכיתה. כל תלמיד מקבל שאלות של תלמידים אחרים והוא צריך לענות עליהן כמיטב יכולתו.

לאחר שהתלמידים ענו על השאלות שקיבלו בהגרלה ניתן לפעול במספר דרכים:

- לבקש מהתלמידים להחזיר את התשובות לתלמיד שכתב את השאלות ולבקש ממנו לבדוק אותן ולתקן במידת הצורך (אין צורך במתן ציון).

- לבקש מהתלמידים להעלות את השאלות ואת התשובות לאתר הכיתה ולתת לתלמידים אחרים להגיב, כל אחד לתשובות של תלמיד אחר, ובדרך זו עוד תלמידים מתמודדים עם כל שאלה.

- ניתן לקיים מספר סבבי העברת שאלות בין התלמידים ולבקש מהתלמיד שהמציא את השאלה לסכם את התשובות ולפרסם בכיתה את התשובה המלאה.

- ניתן להוסיף שאלה או שתיים של המורה ועוד.

היתרון בכלי זה הוא שהתלמידים שותפים ללמידה ולסיכום ואף נהנים מהאתגר שכרוך בהמצאת השאלות כמו גם בהתמודדות עם שאלות שהמציאו חבריהם לכיתה.

במסגרת התהליך אנו יכולים לעודד את התלמידים לחשוב על שאלות מעוררות חשיבה ולמידה ואף לחשוב על שאלות שאולי אין להן תשובה חד משמעית.

אה, ועוד דבר קטן - הטבע האנושי גורם לנו להסתקרן בכל פעם שנשאלת שאלה - בכל פעם שאנחנו שואלים שאלה המוח שלנו מחפש את התשובה, בין אם מתוך סקרנות ובין אם מכיוון שאי אפשר לכתוב שאלה טובה מבלי שהיא תתבסס על התשובה.

למידת וסיכום החומר תוך כדי שאילת שאלות מחדדת את תהליך הלמידה, הופכת אותו לאקטיבי יותר והתלמידים יגיעו מוכנים טוב יותר למבחני סוף השנה.

אמרו את זה קודם, לפניי...
"מה שאנו מקווים לעשות פעם בקלות, עלינו ללמוד לעשות קודם כל בשקדנות" - סמואל ג'ונסון (מבקר ספרות, משורר).

נ.ב.
חשוב לי לוודא שקיבלת את ההודעה שלנו לגבי חודש הקריאה העברי. אני מזכיר שעד סוף יוני כל הספרים שלנו בהנחה מטורפת - רק 30 ש"ח לספר!

"סודות הלמידה", "חמוטל ואלישע עולים לכיתה א'" ו"מר מחר" מחכים לך!

אז קדימה -היכנסו לקישור: bit.ly/2HADZ8a ונצלו את ההזדמנות להשיג לעצמכם ספרים מעולים שיעזרו לכם ללמוד ולהתפתח. (לא לשכוח להקליד את הקוד ספר19 לקבלת ההטבה).

נשמח לשמוע תגובות ומחשבות.
... קראו עודפחות

חודש יוני כבר כאן ובמרבית בתי הספר ניתן לנשום את אווירת סוף הקורס ומרגישים שממש בעוד רגע נגיע למסיבות הסיום, למפגשי הפרידה המרגשים, לבחינות בגרות אחרונות ולאחר מכן, החופש הגדול.  חלק מההכנות למבחני סוף השנה הוא סיכום נכון של חומרי הלימוד ולכן הפעם נדבר על כלי מעניין ויצירתי לסיכום חומר לימודי המבוסס על למידת עמיתים. הכלי נקרא שאלה להחלפה וגם הוא יופיע בספר גם למורה מגיע 100 שיראה אור בתקופה הקרובה.  שאלה להחלפה
נבקש מכל תלמיד לכתוב כשתיים / שלוש שאלות על טקסט או פרק כלשהו שאנו מבקשים לחזור עליו. בהמשך נאסוף את כל השאלות ונבצע הגרלה בכיתה. כל תלמיד מקבל שאלות של תלמידים אחרים והוא צריך לענות עליהן כמיטב יכולתו.  לאחר שהתלמידים ענו על השאלות שקיבלו בהגרלה ניתן לפעול במספר דרכים:  - לבקש מהתלמידים להחזיר את התשובות לתלמיד שכתב את השאלות ולבקש ממנו לבדוק אותן ולתקן במידת הצורך (אין צורך במתן ציון).  - לבקש מהתלמידים להעלות את השאלות ואת התשובות לאתר הכיתה ולתת לתלמידים אחרים להגיב, כל אחד לתשובות של תלמיד אחר, ובדרך זו עוד תלמידים מתמודדים עם כל שאלה.  - ניתן לקיים מספר סבבי העברת שאלות בין התלמידים ולבקש מהתלמיד שהמציא את השאלה לסכם את התשובות ולפרסם בכיתה את התשובה המלאה.  - ניתן להוסיף שאלה או שתיים של המורה ועוד.  היתרון בכלי זה הוא שהתלמידים שותפים ללמידה ולסיכום ואף נהנים מהאתגר שכרוך בהמצאת השאלות כמו גם בהתמודדות עם שאלות שהמציאו חבריהם לכיתה.  במסגרת התהליך אנו יכולים לעודד את התלמידים לחשוב על שאלות מעוררות חשיבה ולמידה ואף לחשוב על שאלות שאולי אין להן תשובה חד משמעית.  אה, ועוד דבר קטן - הטבע האנושי גורם לנו להסתקרן בכל פעם שנשאלת שאלה - בכל פעם שאנחנו שואלים שאלה המוח שלנו מחפש את התשובה, בין אם מתוך סקרנות ובין אם מכיוון שאי אפשר לכתוב שאלה טובה מבלי שהיא תתבסס על התשובה.  למידת וסיכום החומר תוך כדי שאילת שאלות מחדדת את תהליך הלמידה, הופכת אותו לאקטיבי יותר והתלמידים יגיעו מוכנים טוב יותר למבחני סוף השנה.  אמרו את זה קודם, לפניי...
מה שאנו מקווים לעשות פעם בקלות, עלינו ללמוד לעשות קודם כל בשקדנות - סמואל גונסון (מבקר ספרות, משורר).  נ.ב. 
חשוב לי לוודא שקיבלת את ההודעה שלנו לגבי חודש הקריאה העברי. אני מזכיר שעד סוף יוני כל הספרים שלנו בהנחה מטורפת - רק 30 שח לספר!  סודות הלמידה, חמוטל ואלישע עולים לכיתה א ומר מחר מחכים לך!  אז קדימה -היכנסו לקישור: http://bit.ly/2HADZ8a ונצלו את ההזדמנות להשיג לעצמכם ספרים מעולים שיעזרו לכם ללמוד ולהתפתח. (לא לשכוח להקליד את הקוד ספר19 לקבלת ההטבה).  נשמח לשמוע תגובות ומחשבות.

עולים לכיתה א'?
מה המקום הכי טוב בבית ללמוד בו ולהכין שיעורי בית?

תראו מה חמוטל ואלישע אומרים:

אֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל יְשֵׁנִים בְּאוֹתוֹ חֶדֶר.
יֵשׁ לָהֶם חֶדֶר חָמוּד וְקָטָן.
עַל הַקִּיר שֶׁל אֱלִישָׁע יֵשׁ תְּמוּנוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים וַחֲלָלִיוֹת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא יִהְיֶה אַסְטְרוֹנָאוּט וְיִרְאֶה אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ מִבַּחוּץ.
עַל הַקִּיר שֶׁל חֲמוּטַל יֵשׁ צִיּוּר עֲנָקִי שֶׁצִּיְּרָה לָהּ דּוֹדָה בַּתְיָה.
בַּצִּיּוּר רוֹאִים עֵץ גָּדוֹל עִם עֲנָפִים אֲרוּכִּים עִם הֲמוֹן-הֲמוֹן עָלִים יְרוּקִּים וּצְהוּבִּים, וּבְמֶרְכָּז הָעֵץ יֵשׁ בַּיִת מֵעֵץ. עַל הַבַּיִת יוֹשְׁבוֹת צִיפֳּורִים צִבְעוֹנִיּוֹת שֶׁחֲמוּטַל אוֹהֶבֶת, וְאִם מִסְתַּכְּלִים טוֹב-טוֹב עַל הַבַּיִת, רוֹאִים אֶת חֲמוּטַל מְצִיצָה מֵהַחַלּוֹן.

הַמִּיטָּה שֶׁל חֲמוּטַל צְמוּדָה לְאֶחָד הַקִּירוֹת, וְהַמִּיטָּה שֶׁל אֱלִישָׁע צְמוּדָה לַקִּיר מִמּוּל. רֹאשׁ מוּל רֹאשׁ, רַגְלַיִים מוּל רַגְלַיִים. כְּשֶׁחֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע שׁוֹכְבִים בַּמִּיטָּה, הֵם יְכוֹלִים לְדַבֵּר וַאֲפִילּוּ לְהוֹשִׁיט יָדַיִים וְכִמְעַט לָגַעַת. לְיַד הַקִּיר בֵּין הַמִּיטּוֹת עוֹמֵד אָרוֹן גָּדוֹל עִם שָׁלוֹשׁ דְּלָתוֹת:
מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת אַחַת נִמְצָאִים כָּל הַבְּגָדִים וְהַנַּעֲלַיִים שֶׁל חֲמוּטַל,
מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַשְּׁנִיָּיה נִמְצָאִים כָּל הַבְּגָדִים וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁל אֱלִישָׁע,
וּמֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַשְּׁלִישִׁית נִמְצָאִים כְּלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבָּא, שֶׁהִבְטִיחַ לְאִימָּא כְּבָר לִפְנֵי שְׁנָתַיִים שֶׁהוּא יַעֲבִיר לְמָקוֹם אַחֵר...

אַבָּא הִצִּיעַ לִבְנוֹת לְיַד הַקִּיר הָרְבִיעִי שׁוּלְחָן גָּדוֹל וְלָשִׁים לְיַדוֹ שְׁנֵי כִּיסְּאוֹת, כְּדֵי שֶׁאֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל יוּכְלוּ לִלְמוֹד בַּחֶדֶר שֶׁלָּהֶם. אֱלִישָׁע אָמַר שֶׁהוּא מַעֲדִיף לִלְמוֹד בַּסָּלוֹן, כִּי כָּכָה הוּא יוּכַל לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵהַהוֹרִים (וְגַם לִרְאוֹת אֶת כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס הַבַּיְתָה), וַחֲמוּטַל אָמְרָה שֶׁבְּפִינַּת הָאוֹכֵל הֲכִי כְּדַאי, כִּי יֵשׁ שָׂם שׁוּלְחָן גָּדוֹל וּבָטוּחַ יִהְיֶה שָׂם גַּם אוֹכֶל טָעִים.

אִימָּא הִצִּיעָה שֶׁיְּשַׂחֲקוּ מִשְׂחָק קָטָן.
בַּמִּשְׂחָק אִימָּא תַּצִּיעַ מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמוֹד בּוֹ, וְכוּלָּם יַחְשְׁבוּ עַל הַיִּתְרוֹנוֹת וְהַחֶסְּרוֹנוֹת שֶׁל הַמָּקוֹם.
הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁאִימָּא הִצִּיעָה הָיָה חֲדַר הַיְּלָדִים.
"בּוֹאוּ נַתְחִיל מֵהַיִּתְרוֹנוֹת," אָמְרָה אִימָּא, וֶאֱלִישָׁע, שֶׁבִּיקֵּשׁ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, אָמַר:
"שָׁם אַף אֶחָד לֹא מַפְרִיעַ."
"וְלֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַטֶּלֶוִויזְיָה," אָמְרָה חֲמוּטַל.
וֶאֱלִישָׁע הוֹסִיף, "אִם מִתְעַיְּיפִים, אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לְהִיכָּנֵס לַמִּיטָּה וְלִישׁוֹן...".
חֲמוּטַל מִיָּיד קָפְצָה וְאָמְרָה שֶׁאֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִלְמוֹד עַל הַמִּיטָּה,
אֲבָל אִימָּא הִזְכִּירָה לָהֶם שֶׁעַכְשָׁיו מְדַבְּרִים עַל יִתְרוֹנוֹת, וְלִישׁוֹן בְּאֶמְצַע הֲכָנַת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת זֶה לֹא יִתְרוֹן, בֶּטַח לֹא מִבְּחִינַת הַשִּׁיעוּרִים...
אַבָּא הוֹסִיף שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לִלְמוֹד בִּרְצִינוּת, צָרִיךְ לָשֶׁבֶת לְיַד שׁוּלְחָן, וַהֲכִי כְּדַאי שׁוּלְחָן כְּתִיבָה, כִּי זֶה עוֹזֵר לְהִתְרַכֵּז כְּשֶׁכּוֹתְבִים וְקוֹרְאִים, וַחֲמוּטַל אָמְרָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְרַכֵּז גַּם כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים עַל כּוּרְסָה, וְחִיקְּתָה אֶת אַבָּא שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַכּוּרְסָה בְּפַרְצוּף רְצִינִי וּמְרוּכָּז כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא עִיתּוֹן, וְלֹא שָׂם לֵב בִּכְלָל שֶׁאִימָּא קוֹרֵאת לוֹ...
אִימָּא חִיְּיכָה וְאָמְרָה שֶׁלִּפְעָמִים אַבָּא לֹא שָׂם לֵב גַּם בְּלִי הָעִיתּוֹן, אֲבָל זֶה כְּבָר נוֹשֵׂא אַחֵר... "אוּלַי כְּדַאי שֶׁנִּתְרַכֵּז בַּנּוֹשֵׂא שֶׁלָּנוּ וְנַחֲזוֹר לַחְשׁוֹב?" הִיא אָמְרָה.
"יֵשׁ לִי חִיסָּרוֹן שֶׁחָשַׁבְתִּי עָלָיו," אָמַר אֱלִישָׁע, וְאִימָּא אָמְרָה שֶׁבֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לַעֲבוֹר לַחֶסְּרוֹנוֹת.
"זֶה קְצָת מְשַׁעְמֵם לָשֶׁבֶת לְבַד בַּחֶדֶר, וְגַם מִתְעַיְּיפִים מַהֵר," אָמַר אֱלִישָׁע.
"וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲזוֹר כְּשֶׁקָּשָׁה," אָמְרָה חֲמוּטַל.
הֵם הִמְשִׁיכוּ לַיִּתְרוֹנוֹת וְלַחֶסְּרוֹנוֹת שֶׁל הַמָּקוֹם הַבָּא, עַד שֶׁבַּסּוֹף יָצְאָה לָהֶם הַטַּבְלָה הַזֹּאת:

אַחֲרֵי שֶׁאִימָּא סִיְּימָה לִכְתּוֹב אֶת הַטַּבְלָה, חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע סָפְרוּ אֶת הַיִּתְרוֹנוֹת וְהַחֶסְּרוֹנוֹת וְגַם עָשׂוּ הַצְבָּעָה, לְיֶתֶר בִּיטָּחוֹן. בַּסּוֹף הוּחְלַט שֶׁאַבָּא יַתְקִין שׁוּלְחָן גָּדוֹל בַּחֶדֶר שֶׁל אֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל, אֲבָל בֵּינְתַיִים הֵם יָכִינוּ אֶת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת עִם אִימָּא וְאַבָּא בְּפִינַּת הָאוֹכֶל, כִּי כָּכָה יוֹתֵר נוֹחַ לְכוּלָּם. אֱלִישָׁע כָּל כָּךְ הִתְרַגֵּשׁ מֵהַהַחְלָטָה, שֶׁהוּא אָמַר שֶׁחֲבָל שֶׁאֵין לוֹ שִׁיעוּרֵי בַּיִת מַמָּשׁ עַכְשָׁיו...

אָז חֲמוּטַל נָתְנָה לוֹ שִׁיעוּרֵי בַּיִת: לְהָכִין שֶׁלֶט לְפִינַּת הַלִּימּוּדִים שֶׁלּוֹ. וְאִימָּא הִצִּיעָה שֶׁכְּשֶׁאַבָּא יִגְמוֹר לִבְנוֹת אֶת הַשּׁוּלְחָן, כָּל אֶחָד מֵהֶם יִבְחַר מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא אוֹהֵב בִּמְיוּחָד וְיָשִׂים אוֹתוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן שֶׁלּוֹ. "אֲנִי אָשִׂים אֶת כַּדּוּר הַשֶּׁלֶג שֶׁלִּי!" קָרְאָה חֲמוּטַל, וֶאֱלִישָׁע כְּבָר דִּמְיֵין אֶת כָּל הָעֶפְרוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים עוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַכּוֹס הַכְּחוּלָּה שֶׁל בּוֹבְּסְפוֹג, שֶׁתְּקַבֵּל עַכְשָׁיו תַּפְקִיד חָדָשׁ.

כמה מילים להורים:
סביבת לימוד נכונה היא סביבה שיש בה אווירה לימודית, אווירה שמעודדת ומאפשרת למידה, נותנת מקום לחשיבה ולהתמקדות במעשה הלמידה, ממסכת מרעשים פיזיים ומנטליים, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת.

התשובה לשאלה אם ילדכם ילמד בחדרו, בפינת האוכל או במקום אחר, אינה חשובה כל כך (לפחות לא בכיתות הנמוכות). הדבר החשוב הוא שנצליח ליצור עבור הילד סביבה לימודית. לכן, אם ילדכם יושב בסלון או בפינת האוכל, הקפידו לארגן עבורו מקום פנוי לחומרי הלמידה ותנאים נוחים לקריאה וכתיבה, דאגו שאחיו לא יצפו בטלוויזיה באותו פרק זמן (או לכל הפחות, שישתמשו באוזניות) ונסו לצמצם למינימום את הרעשים שאינם הכרחיים (שיחות בטלפון, הכנת ארוחת הצהריים/הערב וכדומה).

לו היה ניתן לתאר מקום למידה מיטבי, היינו כמובן עושים זאת, אלא שלא קיים מקום כזה, שמתאים לכל אחד בכל מצב. היו ערניים בשנים הראשונות של בית הספר ונסו לאתר את הסביבה הנכונה עבור ילדכם, סביבה שהתנאים בה מאפשרים לילד ללמוד באופן יעיל ואיכותי.

נקודות נוספות שכדאי להתייחס אליהן בעת יצירת סביבת הלימוד הנכונה:
- האפשרות שלנו כהורים לשמור על קשר עין עם הילד ולהיות נגישים לסיוע בעת הצורך. זכרו שלא תמיד כדאי לשבת עם הילד. לעתים מוטב לתת לו להתמודד לבד ולהיות זמינים לשאלות, במידה שיהיו כאלה.
- בחירת הכיסא: לא תמיד כיסא מסתובב נכון לילדים. דאגו לכיסא נוח שיסייע להם להתרכז בלמידה.
-עזרים: פינוי שולחן העבודה מפריטים מיותרים והשארת עזרי הלמידה בלבד.
-מוזיקה ברקע: מוזיקה מעלה לעתים את רמת הריכוז, מכיוון שהיא שוברת את השקט, ולעתים אחרות היא פוגעת בריכוז. גם כאן ראוי לבדוק כל דבר לגופו, בהתאם לילד.
-תאורה, טמפרטורה ואוורור: יש לוודא שהסביבה מציעה תנאים נוחים ללמידה.
-אכילה: ללמידה ניגשים לא שבעים מדי, ובוודאי שלא רעבים.

משפט מפתח: הביטו על ילדיכם כשהם מכינים שיעורי בית ושאלו את עצמכם האם הם נראים מרוכזים.
... קראו עודפחות

עולים לכיתה א? 
מה המקום הכי טוב בבית ללמוד בו ולהכין שיעורי בית?  תראו מה חמוטל ואלישע אומרים:  אֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל יְשֵׁנִים בְּאוֹתוֹ חֶדֶר. 
יֵשׁ לָהֶם חֶדֶר חָמוּד וְקָטָן. 
עַל הַקִּיר שֶׁל אֱלִישָׁע יֵשׁ תְּמוּנוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים וַחֲלָלִיוֹת, כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא יִהְיֶה אַסְטְרוֹנָאוּט וְיִרְאֶה אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ מִבַּחוּץ. 
עַל הַקִּיר שֶׁל חֲמוּטַל יֵשׁ צִיּוּר עֲנָקִי שֶׁצִּיְּרָה לָהּ דּוֹדָה בַּתְיָה. 
בַּצִּיּוּר רוֹאִים עֵץ גָּדוֹל עִם עֲנָפִים אֲרוּכִּים עִם הֲמוֹן-הֲמוֹן עָלִים יְרוּקִּים וּצְהוּבִּים, וּבְמֶרְכָּז הָעֵץ יֵשׁ בַּיִת מֵעֵץ. עַל הַבַּיִת יוֹשְׁבוֹת צִיפֳּורִים צִבְעוֹנִיּוֹת שֶׁחֲמוּטַל אוֹהֶבֶת, וְאִם מִסְתַּכְּלִים טוֹב-טוֹב עַל הַבַּיִת, רוֹאִים אֶת חֲמוּטַל מְצִיצָה מֵהַחַלּוֹן.  הַמִּיטָּה שֶׁל חֲמוּטַל צְמוּדָה לְאֶחָד הַקִּירוֹת, וְהַמִּיטָּה שֶׁל אֱלִישָׁע צְמוּדָה לַקִּיר מִמּוּל. רֹאשׁ מוּל רֹאשׁ, רַגְלַיִים מוּל רַגְלַיִים. כְּשֶׁחֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע שׁוֹכְבִים בַּמִּיטָּה, הֵם יְכוֹלִים לְדַבֵּר וַאֲפִילּוּ לְהוֹשִׁיט יָדַיִים וְכִמְעַט לָגַעַת. לְיַד הַקִּיר בֵּין הַמִּיטּוֹת עוֹמֵד אָרוֹן גָּדוֹל עִם שָׁלוֹשׁ דְּלָתוֹת: 
מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת אַחַת נִמְצָאִים כָּל הַבְּגָדִים וְהַנַּעֲלַיִים שֶׁל חֲמוּטַל, 
מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַשְּׁנִיָּיה נִמְצָאִים כָּל הַבְּגָדִים וְהַנַּעֲלַיִם שֶׁל אֱלִישָׁע, 
וּמֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַשְּׁלִישִׁית נִמְצָאִים כְּלֵי הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבָּא, שֶׁהִבְטִיחַ לְאִימָּא כְּבָר לִפְנֵי שְׁנָתַיִים שֶׁהוּא יַעֲבִיר לְמָקוֹם אַחֵר...  אַבָּא הִצִּיעַ לִבְנוֹת לְיַד הַקִּיר הָרְבִיעִי שׁוּלְחָן גָּדוֹל וְלָשִׁים לְיַדוֹ שְׁנֵי כִּיסְּאוֹת, כְּדֵי שֶׁאֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל יוּכְלוּ לִלְמוֹד בַּחֶדֶר שֶׁלָּהֶם. אֱלִישָׁע אָמַר שֶׁהוּא מַעֲדִיף לִלְמוֹד בַּסָּלוֹן, כִּי כָּכָה הוּא יוּכַל לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה מֵהַהוֹרִים (וְגַם לִרְאוֹת אֶת כָּל מִי שֶׁנִּכְנָס הַבַּיְתָה), וַחֲמוּטַל אָמְרָה שֶׁבְּפִינַּת הָאוֹכֵל הֲכִי כְּדַאי, כִּי יֵשׁ שָׂם שׁוּלְחָן גָּדוֹל וּבָטוּחַ יִהְיֶה שָׂם גַּם אוֹכֶל טָעִים.  אִימָּא הִצִּיעָה שֶׁיְּשַׂחֲקוּ מִשְׂחָק קָטָן.
בַּמִּשְׂחָק אִימָּא תַּצִּיעַ מָקוֹם שֶׁאֶפְשָׁר לִלְמוֹד בּוֹ, וְכוּלָּם יַחְשְׁבוּ עַל הַיִּתְרוֹנוֹת וְהַחֶסְּרוֹנוֹת שֶׁל הַמָּקוֹם.
הַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁאִימָּא הִצִּיעָה הָיָה חֲדַר הַיְּלָדִים.
בּוֹאוּ נַתְחִיל מֵהַיִּתְרוֹנוֹת, אָמְרָה אִימָּא, וֶאֱלִישָׁע, שֶׁבִּיקֵּשׁ לִהְיוֹת רִאשׁוֹן, אָמַר:
שָׁם אַף אֶחָד לֹא מַפְרִיעַ.
וְלֹא שׁוֹמְעִים אֶת הַטֶּלֶוִויזְיָה, אָמְרָה חֲמוּטַל.
וֶאֱלִישָׁע הוֹסִיף, אִם מִתְעַיְּיפִים, אֶפְשָׁר פָּשׁוּט לְהִיכָּנֵס לַמִּיטָּה וְלִישׁוֹן....
חֲמוּטַל מִיָּיד קָפְצָה וְאָמְרָה שֶׁאֶפְשָׁר פָּשׁוּט לִלְמוֹד עַל הַמִּיטָּה,
אֲבָל אִימָּא הִזְכִּירָה לָהֶם שֶׁעַכְשָׁיו מְדַבְּרִים עַל יִתְרוֹנוֹת, וְלִישׁוֹן בְּאֶמְצַע הֲכָנַת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת זֶה לֹא יִתְרוֹן, בֶּטַח לֹא מִבְּחִינַת הַשִּׁיעוּרִים...
אַבָּא הוֹסִיף שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לִלְמוֹד בִּרְצִינוּת, צָרִיךְ לָשֶׁבֶת לְיַד שׁוּלְחָן, וַהֲכִי כְּדַאי שׁוּלְחָן כְּתִיבָה, כִּי זֶה עוֹזֵר לְהִתְרַכֵּז כְּשֶׁכּוֹתְבִים וְקוֹרְאִים, וַחֲמוּטַל אָמְרָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְרַכֵּז גַּם כְּשֶׁיּוֹשְׁבִים עַל כּוּרְסָה, וְחִיקְּתָה אֶת אַבָּא שֶׁיּוֹשֵׁב עַל הַכּוּרְסָה בְּפַרְצוּף רְצִינִי וּמְרוּכָּז כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא עִיתּוֹן, וְלֹא שָׂם לֵב בִּכְלָל שֶׁאִימָּא קוֹרֵאת לוֹ...
אִימָּא חִיְּיכָה וְאָמְרָה שֶׁלִּפְעָמִים אַבָּא לֹא שָׂם לֵב גַּם בְּלִי הָעִיתּוֹן, אֲבָל זֶה כְּבָר נוֹשֵׂא אַחֵר... אוּלַי כְּדַאי שֶׁנִּתְרַכֵּז בַּנּוֹשֵׂא שֶׁלָּנוּ וְנַחֲזוֹר לַחְשׁוֹב? הִיא אָמְרָה.
יֵשׁ לִי חִיסָּרוֹן שֶׁחָשַׁבְתִּי עָלָיו, אָמַר אֱלִישָׁע, וְאִימָּא אָמְרָה שֶׁבֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לַעֲבוֹר לַחֶסְּרוֹנוֹת.
זֶה קְצָת מְשַׁעְמֵם לָשֶׁבֶת לְבַד בַּחֶדֶר, וְגַם מִתְעַיְּיפִים מַהֵר, אָמַר אֱלִישָׁע.
וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲזוֹר כְּשֶׁקָּשָׁה, אָמְרָה חֲמוּטַל.
הֵם הִמְשִׁיכוּ לַיִּתְרוֹנוֹת וְלַחֶסְּרוֹנוֹת שֶׁל הַמָּקוֹם הַבָּא, עַד שֶׁבַּסּוֹף יָצְאָה לָהֶם הַטַּבְלָה הַזֹּאת: 
אַחֲרֵי שֶׁאִימָּא סִיְּימָה לִכְתּוֹב אֶת הַטַּבְלָה, חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע סָפְרוּ אֶת הַיִּתְרוֹנוֹת וְהַחֶסְּרוֹנוֹת וְגַם עָשׂוּ הַצְבָּעָה, לְיֶתֶר בִּיטָּחוֹן. בַּסּוֹף הוּחְלַט שֶׁאַבָּא יַתְקִין שׁוּלְחָן גָּדוֹל בַּחֶדֶר שֶׁל אֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל, אֲבָל בֵּינְתַיִים הֵם יָכִינוּ אֶת שִׁיעוּרֵי הַבַּיִת עִם אִימָּא וְאַבָּא בְּפִינַּת הָאוֹכֶל, כִּי כָּכָה יוֹתֵר נוֹחַ לְכוּלָּם. אֱלִישָׁע כָּל כָּךְ הִתְרַגֵּשׁ מֵהַהַחְלָטָה, שֶׁהוּא אָמַר שֶׁחֲבָל שֶׁאֵין לוֹ שִׁיעוּרֵי בַּיִת מַמָּשׁ עַכְשָׁיו...  אָז חֲמוּטַל נָתְנָה לוֹ שִׁיעוּרֵי בַּיִת: לְהָכִין שֶׁלֶט לְפִינַּת הַלִּימּוּדִים שֶׁלּוֹ. וְאִימָּא הִצִּיעָה שֶׁכְּשֶׁאַבָּא יִגְמוֹר לִבְנוֹת אֶת הַשּׁוּלְחָן, כָּל אֶחָד מֵהֶם יִבְחַר מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא אוֹהֵב בִּמְיוּחָד וְיָשִׂים אוֹתוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן שֶׁלּוֹ. אֲנִי אָשִׂים אֶת כַּדּוּר הַשֶּׁלֶג שֶׁלִּי! קָרְאָה חֲמוּטַל, וֶאֱלִישָׁע כְּבָר דִּמְיֵין אֶת כָּל הָעֶפְרוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים עוֹמְדִים בְּתוֹךְ הַכּוֹס הַכְּחוּלָּה שֶׁל בּוֹבְּסְפוֹג, שֶׁתְּקַבֵּל עַכְשָׁיו תַּפְקִיד חָדָשׁ.  כמה מילים להורים: 
סביבת לימוד נכונה היא סביבה שיש בה אווירה לימודית, אווירה שמעודדת ומאפשרת למידה, נותנת מקום לחשיבה ולהתמקדות במעשה הלמידה, ממסכת מרעשים פיזיים ומנטליים, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת.  התשובה לשאלה אם ילדכם ילמד בחדרו, בפינת האוכל או במקום אחר, אינה חשובה כל כך (לפחות לא בכיתות הנמוכות). הדבר החשוב הוא שנצליח ליצור עבור הילד סביבה לימודית. לכן, אם ילדכם יושב בסלון או בפינת האוכל, הקפידו לארגן עבורו מקום פנוי לחומרי הלמידה ותנאים נוחים לקריאה וכתיבה, דאגו שאחיו לא יצפו בטלוויזיה באותו פרק זמן (או לכל הפחות, שישתמשו באוזניות) ונסו לצמצם למינימום את הרעשים שאינם הכרחיים (שיחות בטלפון, הכנת ארוחת הצהריים/הערב וכדומה).  לו היה ניתן לתאר מקום למידה מיטבי, היינו כמובן עושים זאת, אלא שלא קיים מקום כזה, שמתאים לכל אחד בכל מצב. היו ערניים בשנים הראשונות של בית הספר ונסו לאתר את הסביבה הנכונה עבור ילדכם, סביבה שהתנאים בה מאפשרים לילד ללמוד באופן יעיל ואיכותי.  נקודות נוספות שכדאי להתייחס אליהן בעת יצירת סביבת הלימוד הנכונה: 
- האפשרות שלנו כהורים לשמור על קשר עין עם הילד ולהיות נגישים לסיוע בעת הצורך. זכרו שלא תמיד כדאי לשבת עם הילד. לעתים מוטב לתת לו להתמודד לבד ולהיות זמינים לשאלות, במידה שיהיו כאלה.
- בחירת הכיסא: לא תמיד כיסא מסתובב נכון לילדים. דאגו לכיסא נוח שיסייע להם להתרכז בלמידה.
-עזרים: פינוי שולחן העבודה מפריטים מיותרים והשארת עזרי הלמידה בלבד. 
-מוזיקה ברקע: מוזיקה מעלה לעתים את רמת הריכוז, מכיוון שהיא שוברת את השקט, ולעתים אחרות היא פוגעת בריכוז. גם כאן ראוי לבדוק כל דבר לגופו, בהתאם לילד.
-תאורה, טמפרטורה ואוורור: יש לוודא שהסביבה מציעה תנאים נוחים ללמידה.
-אכילה: ללמידה ניגשים לא שבעים מדי, ובוודאי שלא רעבים.  משפט מפתח: הביטו על ילדיכם כשהם מכינים שיעורי בית ושאלו את עצמכם האם הם נראים מרוכזים.

לאחרונה העברנו סדנת תיבות בריחה בשילוב חשיבה יצירתית בחברת BIScience - Adclarity, GeoSurf.

בהתחלה התמודדו המשתתפים עם אתגרים מתחום החשיבה היצירתית ולאחר מכן פיצחו בהצלחה תיבות בריחה ואינספור מנעולים 🙂

תודה רבה לכל המשתתפים הנפלאים ותודה גדולה לאילת שיש, מנהלת משרד, רווחה ותיפעול בחברה, על ההפקה והארגון המעולים.

היה מפגש מקסים ומחויך.

להזמנת פעילות תיבות בריחה למשרד שלכם - לחצו כאן:

www.psifas.co.il/%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%A1%D7%A7...
... קראו עודפחות

הגב בפייסבוק

אני רוצה גם

איך לרכוש ילקוט חדש לכיתה א'?

תראו מה חמוטל ואלישע אומרים:

בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבּוֹקֶר בְּדִיּוּק הִגִּיעָה חֲמוּטַל לַמִּיטָּה שֶׁל אִימָּא וְהֵעִירָה אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ:
"אִימָּא, קוּמִי מַהֵר, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לַחֲנוּת לִפְנֵי שֶׁהִיא תִּסָּגֵר."

אַבָּא הִמְשִׁיךְ לִנְחוֹר וְאִימָּא פָּקְחָה עַיִן אַחַת וְהֵצִיצָה בַּשָּׁעוֹן, פִּיהֲקָה פִּיהוּק עֲנָקִי וְרָצְתָה לְהַסְבִּיר שֶׁהַחֲנוּת נִפְתַּחַתְּ בְּתֵשַׁע וְעַכְשָׁיו הַשָּׁעָה רַק שֵׁשׁ אָז אֶפְשָׁר לִישׁוֹן עוֹד שָׁעָה לְפָחוֹת, אֲבָל בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִגִּיעַ אֱלִישָׁע וְצָעַק לַחֲמוּטַל: "נוּ? הֵעַרְתְּ אוֹתָהּ?!"

אִימָּא קָמָה, צִחְצְחָה שִׁינַּיִים, הֵכִינָה לְעַצְמָהּ כּוֹס גְּדוֹלָה שֶׁל קָפֶה חָזָק-חָזָק, הֵכִינָה שְׁתֵּי כּוֹסוֹת שׁוֹקוֹ חַם לַיְּלָדִים וְהִקְרִיאָה בְּקוֹל רָם אֶת רְשִׁימַת הַקְּנִיּוֹת:
"קַלְמָר, עֶפְרוֹנוֹת, צְבָעִים, מַחַק, מְחַדֵּד, דֶּבֶק פְּלַסְטִיק, נְיָיר דֶּבֶק, סַרְגֵּל, מִסְפָּרַיִים, מַחְבָּרוֹת, עֲטִיפוֹת לְמַחְבָּרוֹת, עֲטִיפוֹת לִסְפָרִים, מַדְבֵּקוֹת, לוּחַ מַחִיק...",
וְאָז לָקְחָה נְשִׁימָה עֲמוּקָּה כִּי נִגְמָר לָהּ הָאֲוִויר וְאָמְרָה:
"וְגַם... טוּשִׁים זוֹהֲרִים, טוּשִׁים לְלוּחַ מַחִיק, עֶפְרוֹנוֹת צִבְעוֹנִיִּים, סְתָם צְבָעִים, תִּיק אוֹ קוּפְסָה לְאוֹכֵל, בַּקְבּוּק-מַיִם, כּוֹבַע, וְכַמּוּבָן...",
אִימָּא לָגְמָה מֵהַקָּפֶה, חִיְּיכָה חִיּוּךְ גָּדוֹל וְאָמְרָה בַּחֲגִיגִיּוּת:
"יַלְקוּט!"
"טוֹב, הֵבַנְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה..." אָמְרָה אִימָּא,
"נַתְחִיל מֵהַיַּלְקוּט וְאַחַר כָּךְ נְמַלֵּא אוֹתוֹ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים".

אֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל חִיכּוּ לְשָׁעָה תֵּשַׁע וְהַשָּׁעוֹן לֹא זָז.
כְּלוֹמַר, הוּא כֵּן זָז, אֲבָל מַ-מָּ-שׁ מַ-מָּ-שׁ לְאַט.
אַבָּא, שֶׁהִצְטָרֵף לַשּׁוּלְחָן עִם כּוֹס קָפֶה מִשֶּׁלּוֹ, הִסְבִּיר שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר לְאַט כְּשֶׁמְּחַכִּים.
אֱלִישָׁע לֹא הֵבִין לָמָּה דַּוְוקָא כְּשֶׁמְּשַׁעְמֵם הַזְּמַן זָז לְאַט, וַחֲמוּטַל נִזְכְּרָה שֶׁפַּעַם הִיא שָׁמְעָה מִשְׁפָּט שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר מַהֵר כְּשֶׁנֶּהֱנִים. הֵם חָשְׁבוּ עַל זֶה קְצָת וְהֶחְלִיטוּ לֵיהָנוֹת, כְּדֵי שֶׁהַזְּמַן יַעֲבוֹר מַהֵר. בַּסּוֹף הוּא בֶּאֱמֶת עָבָר.

בְּשָׁעָה רֶבַע לְתֵשַׁע בַּבּוֹקֶר נִכְנְסוּ לְאוֹטוֹ אֶחָד שָׂמֵחַ חֲמוּטַל, אֱלִישָׁע וְאִימָּא וְנָסְעוּ לַחֲנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל כְּלֵי הַכְּתִיבָה. בַּכְּנִיסָה הִזְכִּירָה אִימָּא שֶׁהַמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא לִמְצוֹא שְׁנֵי יַלְקוּטִים.
הִיא הִסְבִּירָה שֶׁלֹּא בָּטוּחַ שֶׁנִּיקְנֶה אֶת הַיַּלְקוּטִים בַּחֲנוּת הַזֹּאת, אוּלַי לֹא נִמְצָא תִּיק שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים, אוֹ תִּיק בָּרִיא לַגַּב, אוֹ תִּיק בַּמְּחִיר שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים. אִימָּא הִסְבִּירָה וְהִסְבִּירָה, וְרַק אָז הִיא שָׂמָה לֵב שֶׁחֲמוּטַל כְּבָר לֹא עוֹמֶדֶת לְיָדָהּ. הִיא פָּשׁוּט עוֹמֶדֶת לְיַד הַיַּלְקוּט הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם.
"אִימָּא, בּוֹאִי מַהֵר!!!", הִתְרַגְּשָׁה חֲמוּטַל, "אֲנִי רוֹצָה אֶת זֶה!!!".
אִימָּא הִסְתַּכְּלָה עַל הַיַּלְקוּט, שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה יָפֶה. הָיְיתָה רְקוּמָה עָלָיו צִיפּוֹר מַקְסִימָה עִם נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וְזוֹהֲרוֹת.
זֹאת הָיְיתָה צִיפּוֹר מְיוּחֶדֶת, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ רַק בָּאַגָּדוֹת.

חֲמוּטַל יָדְעָה שֶׁאִם הַצִּיפּוֹר הַזֹּאת תְּלַוֶּוה אוֹתָהּ לְכִיתָּה א', הַכּוֹל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.
אֱלִישָׁע הִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַיַּלְקוּטִים סְבִיבוֹ, וְלֹא כָּל כָּךְ יָדַע מָה לִבְחוֹר.
אוּלַי זֶה עִם הַכַּדּוּרֶגֶל?
אוֹ בְּעֶצֶם זֶה עִם הַתְּמוּנָה הָעֲנָקִית שֶׁל בָּאטְּמֶן?
אוֹ זֶה עִם הָאַבִּיר הָאַמִּיץ שֶׁלֹּא מְפַחֵד אֲפִילּוּ מֵאֲרָיוֹת וּמִדּוּבִּים...
הוּא הָיָה קְצָת מְבוּלְבָּל וְלֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת, אֲבָל פִּתְאוֹם רָאָה יַלְקוּט אֶחָד מוּנָּח בַּפִּינָּה.
אֱלִישָׁע מַמָּשׁ שָׁמַע אֵיךְ הַיַּלְקוּט הַזֶּה לוֹחֵשׁ לוֹ "קַח אוֹתִי, אֱלִישָׁע, אַתָּה לֹא תִּצְטַעֵר."
"אִימָּא, אֲנִי רוֹצָה אֶת זֶה!" אָמַר אֱלִישָׁע וְחִיבֵּק אֶת הַיַּלְקוּט, שֶׁהָיְיתָה מוּדְבֶּקֶת עָלָיו דְּמוּת עֲנָקִית שֶׁל בּוֹבְּסְפוֹג. אִימָּא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לָמָּה בָּחַר דַּוְוקָא אֶת הַיַּלְקוּט הַזֶּה, וֶאֱלִישָׁע עָנָה:
"הִסְתַּכַּלְתִּי עַל בּוֹבְּסְפוֹג וְרָאִיתִי שֶׁהוּא מְחַיֵּיךְ אֵלַיי. הוּא יִהְיֶה עָצוּב אִם יִשָּׁאֵר לְבַד בַּחֲנוּת. בְּבַקָּשָׁה, אִימָּא, אֲנִי רוֹצֶה אוֹתוֹ."

אִימָּא חִיְּיכָה וְנִיגְּשָׁה אֶל הַמּוֹכֶרֶת הַנֶּחְמָדָה עִם הַיַּלְקוּטִים שֶׁבָּחֲרוּ חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע. הִיא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ מָלֵא שְׁאֵלוֹת שֶׁאֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל בִּכְלָל לֹא הֵבִינוּ עַל הַמִּשְׁקָל שֶׁל הַיַּלְקוּט, אִם יֵשׁ מָקוֹם לִסְפָרִים גְּדוֹלִים, וּמָקוֹם לַלּוּחַ הָמַחִיק, וְאִם יֵשׁ מָקוֹם לְאוֹכֵל, וּלְבַקְבּוּק מַיִם, וְאוּלַי גַּם כִּיסּוּי לְגֶשֶׁם, וַאֲפִילּוּ הָיְיתָה מִילָּה מוּזָרָה כְּמוֹ אוֹרְתּוֹפֶּדִי.

וּכְשֶׁאֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל חָשְׁבוּ שֶׁמַּבּוּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל אִימָּא לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם, הִיא שָׁאֲלָה אֶת הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה: יֵשׁ הַנָּחָה אִם נִיקְנֶה שְׁנַיִים?
הַמּוֹכֶרֶת אָמְרָה מַשֶּׁהוּ עִם כָּל מִינֵי מִסְפָּרִים וְגַם מַשֶּׁהוּ עַל עֲשָׂרָה אָחוּזִים וְאִימָּא חָשְׁבָה קְצָת, הוֹצִיאָה אֶת הַמַּחְשְׁבוֹן שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּטֶּלֶפוֹן, עָשְׂתָה כַּמָּה חִישּׁוּבִים וּלְאַחַר מִכֶּן אָמְרָה לַחֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע בְּשֶׁקֶט, "אֲנִי מַצִּיעָה שֶׁנִּבְדּוֹק גַּם בַּחֲנוּת אַחֶרֶת."
"אֲבָל לָמָּה, אִימָּא?" אָמְרוּ חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע בְּמַקְהֵלָה, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה לָהֶם לִפְעָמִים. הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם נַעֲשׂוּ עֲצוּבוֹת וְלֶאֱלִישָׁע אֲפִילּוּ זָלְגָה דִּימְעָה קְטַנָּה.
אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאִימָּא מְוַותֶּרֶת עַל הַיַּלְקוּטִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה?!
וַחֲמוּטַל מִיָּיד אָמְרָה:
"אֲבָל אִימָּא, זֶה הַיַּלְקוּט שֶׁאֲנִי רוֹצָה, אֲנִי לֹא רוֹצָה אַף יַלְקוּט אַחֵר בָּעוֹלָם."
וֶאֱלִישָׁע הִצְטָרֵף וְאָמַר בְּכַעַס:
"אָז אֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה שֶׁתִּקְנִי לִי יַלְקוּט."
"אַתֶּם כְּבָר יְלָדִים גְּדוֹלִים, אָז אֲנִי אַסְבִּיר לָכֶם שֶׁהַמְּחִיר קְצָת יָקָר מִדַּי וְלָכֵן כְּדַאי לִבְדּוֹק בְּעוֹד חֲנוּת אוֹ שְׁתַּיִים. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הָיוּ מְאוּכְזָבִים אֲבָל מַמָּשׁ-מַמָּשׁ הִתְאַמְּצוּ לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ גְּדוֹלִים. חֲמוּטַל רַק שָׁאֲלָה בְּקוֹל קָטָן, "אוּלַי נְבַקֵּשׁ מֵהַמּוֹכֶרֶת שֶׁתִּשְׁמוֹר אוֹתָם אֶצְלָהּ, אִם לֹא נִמְצָא כָּאֵלֶּה בְּחֲנוּת אַחֶרֶת?".
"זֶה רַעְיוֹן מְצוּיָּין," אָמְרָה אִימָּא. הִיא חָזְרָה לַקּוּפָּה וְאָמְרָה לַמּוֹכֵרֵת: "תּוּכְלִי בְּבַקָּשָׁה לִשְׁמוֹר לַנּוּ אֶת שְׁנֵי הַיַּלְקוּטִים הָאֵלֶּה בַּצַּד לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה?".
"בְּסֵדֶר," אָמְרָה הַמּוֹכֵרֵת שֶׁעַכְשָׁיו כְּבָר לֹא נִרְאֲתָה מְאוּשֶּׁרֶת כְּמוֹ קוֹדֶם.

הַנְּסִיעָה בָּאוֹטוֹ לַחֲנוּת הַבָּאָה לֹא הָיְיתָה כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הִמְשִׁיכוּ לְדַבֵּר עַל הַיַּלְקוּטִים שֶׁרָצוּ, וְאִימָּא נִיסְּתָה לְהַרְגִּיעַ וְהִסְבִּירָה שֶׁצָּרִיךְ קְצָת סַבְלָנוּת, וּבַסּוֹף בָּטוּחַ-בָּטוּחַ שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם יַלְקוּטִים נֶהֱדָרִים כְּשֶׁהֵם יַתְחִילוּ לִלְמוֹד בְּכִיתָּה א'.

הַחֲנוּת הַחֲדָשָׁה לֹא הָיְיתָה גְּדוֹלָה וְיָפָה כְּמוֹ הַחֲנוּת הַקּוֹדֶמֶת.
בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָוה הָיוּ רַק יַלְקוּטִים מוּזָרִים.
"הַיַּלְקוּטִים כָּאן בִּכְלָל לֹא שָׁוִוים!" הִתְעַצְבֵּן אֱלִישָׁע.
"כֵּן, אִימָּא, בּוֹאִי נַחֲזוֹר לַחֲנוּת הַקּוֹדֶמֶת, אֵין כָּאן אַף יַלְקוּט יָפֶה!" אָמְרָה חֲמוּטַל.
אִימָּא אָמְרָה שֶׁאוּלַי בְּתוֹךְ הַחֲנוּת יֵשׁ יַלְקוּטִים יָפִים, וְאִם כְּבָר הִגַּעְנוּ עַד כָּאן, אָז כְּדַאי לִבְדּוֹק. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע נִכְנְסוּ לַחֲנוֹת עִם פַּרְצוּפִים חֲמוּצִים וְהָלְכוּ לְמַדָּף הַיַּלְקוּטִים.
"אַתְּ רוֹאָה?," אָמַר אֱלִישָׁע לְאִימָּא, "בַּחֲנוּת הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ הָמוֹן יַלְקוּטִים, וּפֹה יֵשׁ רַק מַדָּף אֶחָד, וְאֵין כָּאן שׁוּם תִּיק שֶׁל בּוֹבְּסְפוֹג."

פִּתְאוֹם חֲמוּטַל צָעֲקָה וְאִימָּא וֶאֱלִישָׁע חָשְׁבוּ שֶׁהִיא קִיבְּלָה מַכָּה, אֲבָל אָז הֵם רָאוּ אוֹתָהּ מְחַבֶּקֶת אֶת הַיַּלְקוּט עִם הַצִּיפּוֹר. אוֹתוֹ יַלְקוּט בְּדִיּוּק.
אֱלִישָׁע הִתְרַגֵּז. "יוֹפִי, עַכְשָׁיו חֲמוּטַל תְּקַבֵּל אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁהִיא רָצְתָה, וְלִי אֵין כְּלוּם," הוּא אָמַר.
מִיָּד אַחַר כָּךְ נִיגְּשָׁה אֲלֵיהֶם הַמּוֹכֵרֵת וְשָׁאֲלָה בְּחִיּוּךְ, "אֶפְשָׁר לַעֲזוֹר?"
"בֶּטַח," אָמַר אֱלִישָׁע, שֶׁשָּׁכַח לְרֶגַע שֶׁהוּא תִּיכְנֵן לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ גָּדוֹל, "אֵין לָכֶם פֹּה בִּכְלָל יַלְקוּטִים שָׁוִוים לְבָּנִים!"
"דַּוְוקָא יֵשׁ," אָמְרָה הַמּוֹכֵרֵת, וְשָׁלְפָה מֵהַמַּדָּף יַלְקוּט שֶׁל סְפָּיְידֵרְמֶן בְּצֶבַע כָּחוֹל.
"זֶה יַלְקוּט אוֹרְתּוֹפֶּדִי, עִם הַרְבֵּה תָּאִים, וְעִם כִּיסּוּי לַגֶּשֶׁם וּמָקוֹם לְבַקְבּוּק מַיִם," אָמְרָה הַמּוֹכֵרֵת שֶׁכְּאִילּוּ קָרְאָה אֶת רְשִׁימַת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל אִימָּא, "וְחוּץ מִזֶּה, כָּל מִי שֶׁקּוֹנֶה אֶצְלֵנוּ יַלְקוּט, מְקַבֵּל בְּמַתָּנָה חֲבִילַת עֶפְרוֹנוֹת, מַחַק, מְחַדֵּד, קַלְמָר וְלוּחַ מַחִיק."

אֱלִישָׁע הִסְתַּכֵּל עַל הַיַּלְקוּט וְהִרְגִּישׁ שֶׁהַכַּעַס שֶׁלּוֹ מִתְפּוֹגֵג (אוּלַי בִּגְלַל הַצֶּבַע הַכָּחוֹל שֶׁהוּא הֲכִי אוֹהֵב וְתָמִיד מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ). הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁסְפָּיְידֵרְמֶן קוֹרֵץ אֵלָיו וְאוֹמֵר, "אֱלִישָׁע, אַתָּה וַאֲנִי עוֹד נִהְיֶה חֲבֵרִים טוֹבִים."

אִימָּא הִסְתַּכְּלָה עַל הַמּוֹכֵרֵת, וְאָז עַל הַפָּנִים שֶׁל חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע, וּכְשֶׁפָּגְשָׁה חִיּוּךְ (אֵצֶל חֲמוּטַל) וַחֲצִי חִיּוּךְ (אֵצֶל אֱלִישָׁע), חִיְּיכָה בְּעַצְמָהּ וְאָמְרָה: "בְּסֵדֶר גָּמוּר, נִיקַּח אֶת שְׁנֵי הַיַּלְקוּטִים!"
חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע לֹא חִיכּוּ אֲפִילּוּ שְׁנִיָּיה אַחַת וּמִיָּיד שָׂמוּ אֶת הַיַּלְקוּטִים עַל הַגַּב, לִפְנֵי שֶׁאִימָּא תִּתְחָרֵט.

אִימָּא לָקְחָה סַלְסִילָּה גְּדוֹלָה וְיַחַד עִם חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הֵם עָבְרוּ עַל כָּל הָרְשִׁימָה וְהִשְׁלִימוּ אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה חָסֵר. שְׁלָושְׁתָּם חָזְרוּ הַבַּיְתָה עָמוּסִים בְּשַׂקִּיּוֹת, מְרוּצִּים וּשְׂמֵחִים (אֲפִילּוּ שֶׁאִימָּא חָזְרָה קְצָת עֲיֵיפָה).

כמה מילים להורים: רכישת ילקוט וציוד ראשוני
הורים יקרים, בבחירת ילקוט שילווה את ילדכם בשנה הקרובה (ובשאיפה, בשנים הקרובות) אכן יש להתחשב בכל השאלות שהועלו זה עתה. לתשובות על חלק מן השאלות, כדוגמת משקל התיק, נוחותו, גודלו ומחירו, יש השפעה מכרעת על ההחלטה. בדקו אם הילקוט אכן עונה על הדרישות. ודאו שהוא גדול מספיק כדי להכיל את כל הדברים שילדכם יצטרך להביא לבית הספר (כולל למשל לוח מחיק, ספרים גדולים, תיקייה, קלסר, בקבוק מים, קופסת אוכל וכל פריט נחוץ אחר).

מומלץ לא להתפשר על רכישת ילקוט שאינו עונה על הדרישות, רק משום שלא מצאתם בחנות את מה שאתם מחפשים. קצת סבלנות, והגב של ילדכם ימצא את התיק הנכון לו.

משפט מפתח: אל תחכו לרגע האחרון של החופש עם רכישת הילקוט והציוד לבית הספר. זה מתכון בטוח לצרות!!! מוטב לבחור בנחת ולא לקנות בלחץ. הקדימו להתארגן, וכך גם תוכלו ללמד את ילדיכם שיעור חשוב: לא דוחים לרגע האחרון.
... קראו עודפחות

איך לרכוש ילקוט חדש לכיתה א?  תראו מה חמוטל ואלישע אומרים:  בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בַּבּוֹקֶר בְּדִיּוּק הִגִּיעָה חֲמוּטַל לַמִּיטָּה שֶׁל אִימָּא וְהֵעִירָה אוֹתָהּ בְּלַחַשׁ:
אִימָּא, קוּמִי מַהֵר, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהַסְפִּיק לְהַגִּיעַ לַחֲנוּת לִפְנֵי שֶׁהִיא תִּסָּגֵר.  אַבָּא הִמְשִׁיךְ לִנְחוֹר וְאִימָּא פָּקְחָה עַיִן אַחַת וְהֵצִיצָה בַּשָּׁעוֹן, פִּיהֲקָה פִּיהוּק עֲנָקִי וְרָצְתָה לְהַסְבִּיר שֶׁהַחֲנוּת נִפְתַּחַתְּ בְּתֵשַׁע וְעַכְשָׁיו הַשָּׁעָה רַק שֵׁשׁ אָז אֶפְשָׁר לִישׁוֹן עוֹד שָׁעָה לְפָחוֹת, אֲבָל בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע הִגִּיעַ אֱלִישָׁע וְצָעַק לַחֲמוּטַל: נוּ? הֵעַרְתְּ אוֹתָהּ?!  אִימָּא קָמָה, צִחְצְחָה שִׁינַּיִים, הֵכִינָה לְעַצְמָהּ כּוֹס גְּדוֹלָה שֶׁל קָפֶה חָזָק-חָזָק, הֵכִינָה שְׁתֵּי כּוֹסוֹת שׁוֹקוֹ חַם לַיְּלָדִים וְהִקְרִיאָה בְּקוֹל רָם אֶת רְשִׁימַת הַקְּנִיּוֹת:
קַלְמָר, עֶפְרוֹנוֹת, צְבָעִים, מַחַק, מְחַדֵּד, דֶּבֶק פְּלַסְטִיק, נְיָיר דֶּבֶק, סַרְגֵּל, מִסְפָּרַיִים, מַחְבָּרוֹת, עֲטִיפוֹת לְמַחְבָּרוֹת, עֲטִיפוֹת לִסְפָרִים, מַדְבֵּקוֹת, לוּחַ מַחִיק...,
וְאָז לָקְחָה נְשִׁימָה עֲמוּקָּה כִּי נִגְמָר לָהּ הָאֲוִויר וְאָמְרָה:
וְגַם... טוּשִׁים זוֹהֲרִים, טוּשִׁים לְלוּחַ מַחִיק, עֶפְרוֹנוֹת צִבְעוֹנִיִּים, סְתָם צְבָעִים, תִּיק אוֹ קוּפְסָה לְאוֹכֵל, בַּקְבּוּק-מַיִם, כּוֹבַע, וְכַמּוּבָן...,
אִימָּא לָגְמָה מֵהַקָּפֶה, חִיְּיכָה חִיּוּךְ גָּדוֹל וְאָמְרָה בַּחֲגִיגִיּוּת:
יַלְקוּט!
טוֹב, הֵבַנְתִּי אֶת הַתְּמוּנָה... אָמְרָה אִימָּא, 
נַתְחִיל מֵהַיַּלְקוּט וְאַחַר כָּךְ נְמַלֵּא אוֹתוֹ בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים.  אֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל חִיכּוּ לְשָׁעָה תֵּשַׁע וְהַשָּׁעוֹן לֹא זָז. 
כְּלוֹמַר, הוּא כֵּן זָז, אֲבָל מַ-מָּ-שׁ  מַ-מָּ-שׁ לְאַט.
אַבָּא, שֶׁהִצְטָרֵף לַשּׁוּלְחָן עִם כּוֹס קָפֶה מִשֶּׁלּוֹ, הִסְבִּיר שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר לְאַט כְּשֶׁמְּחַכִּים.
אֱלִישָׁע לֹא הֵבִין לָמָּה דַּוְוקָא כְּשֶׁמְּשַׁעְמֵם הַזְּמַן זָז לְאַט, וַחֲמוּטַל נִזְכְּרָה שֶׁפַּעַם הִיא שָׁמְעָה מִשְׁפָּט שֶׁאוֹמֵר שֶׁהַזְּמַן עוֹבֵר מַהֵר כְּשֶׁנֶּהֱנִים. הֵם חָשְׁבוּ עַל זֶה קְצָת וְהֶחְלִיטוּ לֵיהָנוֹת, כְּדֵי שֶׁהַזְּמַן יַעֲבוֹר מַהֵר. בַּסּוֹף הוּא בֶּאֱמֶת עָבָר.  בְּשָׁעָה רֶבַע לְתֵשַׁע בַּבּוֹקֶר נִכְנְסוּ לְאוֹטוֹ אֶחָד שָׂמֵחַ חֲמוּטַל, אֱלִישָׁע וְאִימָּא וְנָסְעוּ לַחֲנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל כְּלֵי הַכְּתִיבָה. בַּכְּנִיסָה הִזְכִּירָה אִימָּא שֶׁהַמְּשִׂימָה הָרִאשׁוֹנָה הִיא לִמְצוֹא שְׁנֵי יַלְקוּטִים.
הִיא הִסְבִּירָה שֶׁלֹּא בָּטוּחַ שֶׁנִּיקְנֶה אֶת הַיַּלְקוּטִים בַּחֲנוּת הַזֹּאת, אוּלַי לֹא נִמְצָא תִּיק שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים, אוֹ תִּיק בָּרִיא לַגַּב, אוֹ תִּיק בַּמְּחִיר שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים. אִימָּא הִסְבִּירָה וְהִסְבִּירָה, וְרַק אָז הִיא שָׂמָה לֵב שֶׁחֲמוּטַל כְּבָר לֹא עוֹמֶדֶת לְיָדָהּ. הִיא פָּשׁוּט עוֹמֶדֶת לְיַד הַיַּלְקוּט הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם.
אִימָּא, בּוֹאִי מַהֵר!!!, הִתְרַגְּשָׁה חֲמוּטַל, אֲנִי רוֹצָה אֶת זֶה!!!. 
אִימָּא הִסְתַּכְּלָה עַל הַיַּלְקוּט, שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה יָפֶה. הָיְיתָה רְקוּמָה עָלָיו צִיפּוֹר מַקְסִימָה עִם נוֹצוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וְזוֹהֲרוֹת. 
זֹאת הָיְיתָה צִיפּוֹר מְיוּחֶדֶת, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ רַק בָּאַגָּדוֹת.  חֲמוּטַל יָדְעָה שֶׁאִם הַצִּיפּוֹר הַזֹּאת תְּלַוֶּוה אוֹתָהּ לְכִיתָּה א, הַכּוֹל יִהְיֶה בְּסֵדֶר.
אֱלִישָׁע הִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַיַּלְקוּטִים סְבִיבוֹ, וְלֹא כָּל כָּךְ יָדַע מָה לִבְחוֹר.
אוּלַי זֶה עִם הַכַּדּוּרֶגֶל? 
אוֹ בְּעֶצֶם זֶה עִם הַתְּמוּנָה הָעֲנָקִית שֶׁל בָּאטְּמֶן?
אוֹ זֶה עִם הָאַבִּיר הָאַמִּיץ שֶׁלֹּא מְפַחֵד אֲפִילּוּ מֵאֲרָיוֹת וּמִדּוּבִּים...
הוּא הָיָה קְצָת מְבוּלְבָּל וְלֹא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת, אֲבָל פִּתְאוֹם רָאָה יַלְקוּט אֶחָד מוּנָּח בַּפִּינָּה.
אֱלִישָׁע מַמָּשׁ שָׁמַע אֵיךְ הַיַּלְקוּט הַזֶּה לוֹחֵשׁ לוֹ קַח אוֹתִי, אֱלִישָׁע, אַתָּה לֹא תִּצְטַעֵר. 
אִימָּא, אֲנִי רוֹצָה אֶת זֶה! אָמַר אֱלִישָׁע וְחִיבֵּק אֶת הַיַּלְקוּט, שֶׁהָיְיתָה מוּדְבֶּקֶת עָלָיו דְּמוּת עֲנָקִית שֶׁל בּוֹבְּסְפוֹג. אִימָּא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ לָמָּה בָּחַר דַּוְוקָא אֶת הַיַּלְקוּט הַזֶּה, וֶאֱלִישָׁע עָנָה: 
הִסְתַּכַּלְתִּי עַל בּוֹבְּסְפוֹג וְרָאִיתִי שֶׁהוּא מְחַיֵּיךְ אֵלַיי. הוּא יִהְיֶה עָצוּב אִם יִשָּׁאֵר לְבַד בַּחֲנוּת. בְּבַקָּשָׁה, אִימָּא, אֲנִי רוֹצֶה אוֹתוֹ.  אִימָּא חִיְּיכָה וְנִיגְּשָׁה אֶל הַמּוֹכֶרֶת הַנֶּחְמָדָה עִם הַיַּלְקוּטִים שֶׁבָּחֲרוּ חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע. הִיא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ מָלֵא שְׁאֵלוֹת שֶׁאֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל בִּכְלָל לֹא הֵבִינוּ עַל הַמִּשְׁקָל שֶׁל הַיַּלְקוּט, אִם יֵשׁ מָקוֹם לִסְפָרִים גְּדוֹלִים, וּמָקוֹם לַלּוּחַ הָמַחִיק, וְאִם יֵשׁ מָקוֹם לְאוֹכֵל, וּלְבַקְבּוּק מַיִם, וְאוּלַי גַּם כִּיסּוּי לְגֶשֶׁם, וַאֲפִילּוּ הָיְיתָה מִילָּה מוּזָרָה כְּמוֹ אוֹרְתּוֹפֶּדִי.  וּכְשֶׁאֱלִישָׁע וַחֲמוּטַל חָשְׁבוּ שֶׁמַּבּוּל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל אִימָּא לֹא יִגָּמֵר לְעוֹלָם, הִיא שָׁאֲלָה אֶת הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה: יֵשׁ הַנָּחָה אִם נִיקְנֶה שְׁנַיִים?
הַמּוֹכֶרֶת אָמְרָה מַשֶּׁהוּ עִם כָּל מִינֵי מִסְפָּרִים וְגַם מַשֶּׁהוּ עַל עֲשָׂרָה אָחוּזִים וְאִימָּא חָשְׁבָה קְצָת, הוֹצִיאָה אֶת הַמַּחְשְׁבוֹן שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּטֶּלֶפוֹן, עָשְׂתָה כַּמָּה חִישּׁוּבִים וּלְאַחַר מִכֶּן אָמְרָה לַחֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע בְּשֶׁקֶט, אֲנִי מַצִּיעָה שֶׁנִּבְדּוֹק גַּם בַּחֲנוּת אַחֶרֶת.
אֲבָל לָמָּה, אִימָּא? אָמְרוּ חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע בְּמַקְהֵלָה, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה לָהֶם לִפְעָמִים. הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם נַעֲשׂוּ עֲצוּבוֹת וְלֶאֱלִישָׁע אֲפִילּוּ זָלְגָה דִּימְעָה קְטַנָּה.
אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאִימָּא מְוַותֶּרֶת עַל הַיַּלְקוּטִים הַנִּפְלָאִים הָאֵלֶּה?!
וַחֲמוּטַל מִיָּיד אָמְרָה:
אֲבָל אִימָּא, זֶה הַיַּלְקוּט שֶׁאֲנִי רוֹצָה, אֲנִי לֹא רוֹצָה אַף יַלְקוּט אַחֵר בָּעוֹלָם.
וֶאֱלִישָׁע הִצְטָרֵף וְאָמַר בְּכַעַס:
אָז אֲנִי בִּכְלָל לֹא רוֹצֶה שֶׁתִּקְנִי לִי יַלְקוּט.
אַתֶּם כְּבָר יְלָדִים גְּדוֹלִים, אָז אֲנִי אַסְבִּיר לָכֶם שֶׁהַמְּחִיר קְצָת יָקָר מִדַּי וְלָכֵן כְּדַאי לִבְדּוֹק בְּעוֹד חֲנוּת אוֹ שְׁתַּיִים. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הָיוּ מְאוּכְזָבִים אֲבָל מַמָּשׁ-מַמָּשׁ הִתְאַמְּצוּ לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ גְּדוֹלִים. חֲמוּטַל רַק שָׁאֲלָה בְּקוֹל קָטָן, אוּלַי נְבַקֵּשׁ מֵהַמּוֹכֶרֶת שֶׁתִּשְׁמוֹר אוֹתָם אֶצְלָהּ, אִם לֹא נִמְצָא כָּאֵלֶּה בְּחֲנוּת אַחֶרֶת?. 
זֶה רַעְיוֹן מְצוּיָּין, אָמְרָה אִימָּא. הִיא חָזְרָה לַקּוּפָּה וְאָמְרָה לַמּוֹכֵרֵת: תּוּכְלִי בְּבַקָּשָׁה לִשְׁמוֹר לַנּוּ אֶת שְׁנֵי הַיַּלְקוּטִים הָאֵלֶּה בַּצַּד לְמֶשֶׁךְ שָׁעָה?. 
בְּסֵדֶר, אָמְרָה הַמּוֹכֵרֵת שֶׁעַכְשָׁיו כְּבָר לֹא נִרְאֲתָה מְאוּשֶּׁרֶת כְּמוֹ קוֹדֶם.  הַנְּסִיעָה בָּאוֹטוֹ לַחֲנוּת הַבָּאָה לֹא הָיְיתָה כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הִמְשִׁיכוּ לְדַבֵּר עַל הַיַּלְקוּטִים שֶׁרָצוּ, וְאִימָּא נִיסְּתָה לְהַרְגִּיעַ וְהִסְבִּירָה שֶׁצָּרִיךְ קְצָת סַבְלָנוּת, וּבַסּוֹף בָּטוּחַ-בָּטוּחַ שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם יַלְקוּטִים נֶהֱדָרִים כְּשֶׁהֵם יַתְחִילוּ לִלְמוֹד בְּכִיתָּה א.  הַחֲנוּת הַחֲדָשָׁה לֹא הָיְיתָה גְּדוֹלָה וְיָפָה כְּמוֹ הַחֲנוּת הַקּוֹדֶמֶת.
בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָוה הָיוּ רַק יַלְקוּטִים מוּזָרִים. 
הַיַּלְקוּטִים כָּאן בִּכְלָל לֹא שָׁוִוים! הִתְעַצְבֵּן אֱלִישָׁע.
כֵּן, אִימָּא, בּוֹאִי נַחֲזוֹר לַחֲנוּת הַקּוֹדֶמֶת, אֵין כָּאן אַף יַלְקוּט יָפֶה! אָמְרָה חֲמוּטַל.
אִימָּא אָמְרָה שֶׁאוּלַי בְּתוֹךְ הַחֲנוּת יֵשׁ יַלְקוּטִים יָפִים, וְאִם כְּבָר הִגַּעְנוּ עַד כָּאן, אָז כְּדַאי לִבְדּוֹק. חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע נִכְנְסוּ לַחֲנוֹת עִם פַּרְצוּפִים חֲמוּצִים וְהָלְכוּ לְמַדָּף הַיַּלְקוּטִים.
אַתְּ רוֹאָה?, אָמַר אֱלִישָׁע לְאִימָּא, בַּחֲנוּת הַקּוֹדֶמֶת הָיוּ הָמוֹן יַלְקוּטִים, וּפֹה יֵשׁ רַק מַדָּף אֶחָד, וְאֵין כָּאן שׁוּם תִּיק שֶׁל בּוֹבְּסְפוֹג.  פִּתְאוֹם חֲמוּטַל צָעֲקָה וְאִימָּא וֶאֱלִישָׁע חָשְׁבוּ שֶׁהִיא קִיבְּלָה מַכָּה, אֲבָל אָז הֵם רָאוּ אוֹתָהּ מְחַבֶּקֶת אֶת הַיַּלְקוּט עִם הַצִּיפּוֹר. אוֹתוֹ יַלְקוּט בְּדִיּוּק. 
אֱלִישָׁע הִתְרַגֵּז. יוֹפִי, עַכְשָׁיו חֲמוּטַל תְּקַבֵּל אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁהִיא רָצְתָה, וְלִי אֵין כְּלוּם, הוּא אָמַר. 
מִיָּד אַחַר כָּךְ נִיגְּשָׁה אֲלֵיהֶם הַמּוֹכֵרֵת וְשָׁאֲלָה בְּחִיּוּךְ, אֶפְשָׁר לַעֲזוֹר?
בֶּטַח, אָמַר אֱלִישָׁע, שֶׁשָּׁכַח לְרֶגַע שֶׁהוּא תִּיכְנֵן לְהִתְנַהֵג כְּמוֹ גָּדוֹל, אֵין לָכֶם פֹּה בִּכְלָל יַלְקוּטִים שָׁוִוים לְבָּנִים!
דַּוְוקָא יֵשׁ, אָמְרָה הַמּוֹכֵרֵת, וְשָׁלְפָה מֵהַמַּדָּף יַלְקוּט שֶׁל סְפָּיְידֵרְמֶן בְּצֶבַע כָּחוֹל. 
זֶה יַלְקוּט אוֹרְתּוֹפֶּדִי, עִם הַרְבֵּה תָּאִים, וְעִם כִּיסּוּי לַגֶּשֶׁם וּמָקוֹם לְבַקְבּוּק מַיִם, אָמְרָה הַמּוֹכֵרֵת שֶׁכְּאִילּוּ קָרְאָה אֶת רְשִׁימַת הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁל אִימָּא, וְחוּץ מִזֶּה, כָּל מִי שֶׁקּוֹנֶה אֶצְלֵנוּ יַלְקוּט, מְקַבֵּל בְּמַתָּנָה חֲבִילַת עֶפְרוֹנוֹת, מַחַק, מְחַדֵּד, קַלְמָר וְלוּחַ מַחִיק.  אֱלִישָׁע הִסְתַּכֵּל עַל הַיַּלְקוּט וְהִרְגִּישׁ שֶׁהַכַּעַס שֶׁלּוֹ מִתְפּוֹגֵג (אוּלַי בִּגְלַל הַצֶּבַע הַכָּחוֹל שֶׁהוּא הֲכִי אוֹהֵב וְתָמִיד מַרְגִּיעַ אוֹתוֹ). הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁסְפָּיְידֵרְמֶן קוֹרֵץ אֵלָיו וְאוֹמֵר, אֱלִישָׁע, אַתָּה וַאֲנִי עוֹד נִהְיֶה חֲבֵרִים טוֹבִים.  אִימָּא הִסְתַּכְּלָה עַל הַמּוֹכֵרֵת, וְאָז עַל הַפָּנִים שֶׁל חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע, וּכְשֶׁפָּגְשָׁה חִיּוּךְ (אֵצֶל חֲמוּטַל) וַחֲצִי חִיּוּךְ (אֵצֶל אֱלִישָׁע), חִיְּיכָה בְּעַצְמָהּ וְאָמְרָה: בְּסֵדֶר גָּמוּר, נִיקַּח אֶת שְׁנֵי הַיַּלְקוּטִים!
חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע לֹא חִיכּוּ אֲפִילּוּ שְׁנִיָּיה אַחַת וּמִיָּיד שָׂמוּ אֶת הַיַּלְקוּטִים עַל הַגַּב, לִפְנֵי שֶׁאִימָּא תִּתְחָרֵט.  אִימָּא לָקְחָה סַלְסִילָּה גְּדוֹלָה וְיַחַד עִם חֲמוּטַל וֶאֱלִישָׁע הֵם עָבְרוּ עַל כָּל הָרְשִׁימָה וְהִשְׁלִימוּ אֶת כָּל מָה שֶׁהָיָה חָסֵר. שְׁלָושְׁתָּם חָזְרוּ הַבַּיְתָה עָמוּסִים בְּשַׂקִּיּוֹת, מְרוּצִּים וּשְׂמֵחִים (אֲפִילּוּ שֶׁאִימָּא חָזְרָה קְצָת עֲיֵיפָה).  כמה מילים להורים: רכישת ילקוט וציוד ראשוני
הורים יקרים, בבחירת ילקוט שילווה את ילדכם בשנה הקרובה (ובשאיפה, בשנים הקרובות) אכן יש להתחשב בכל השאלות שהועלו זה עתה. לתשובות על חלק מן השאלות, כדוגמת משקל התיק, נוחותו, גודלו ומחירו, יש השפעה מכרעת על ההחלטה. בדקו אם הילקוט אכן עונה על הדרישות. ודאו שהוא גדול מספיק כדי להכיל את כל הדברים שילדכם יצטרך להביא לבית הספר (כולל למשל לוח מחיק, ספרים גדולים, תיקייה, קלסר, בקבוק מים, קופסת אוכל וכל פריט נחוץ אחר).  מומלץ לא להתפשר על רכישת ילקוט שאינו עונה על הדרישות, רק משום שלא מצאתם בחנות את מה שאתם מחפשים. קצת סבלנות, והגב של ילדכם ימצא את התיק הנכון לו.  משפט מפתח: אל תחכו לרגע האחרון של החופש עם רכישת הילקוט והציוד לבית הספר. זה מתכון בטוח לצרות!!! מוטב לבחור בנחת ולא לקנות בלחץ. הקדימו להתארגן, וכך גם תוכלו ללמד את ילדיכם שיעור חשוב: לא דוחים לרגע האחרון.

הגב בפייסבוק

ממליצה בחום על הספר

למידה התנסותית - כולם מוציאים 100 במבחן!

לפני מספר שבועות סיפרה לי מורה שהיא שאלה תלמידים מה מסמל עבורם האביב וחג הפסח ולהפתעתה התלמידים השיבו שפסח מסמל את סיומה של שנת הלימודים...😀

האמת שזה לא רחוק מהמציאות... נותרו כחודשיים לשנת הלימודים שכוללים בתוכם חגים, טקסי סיום, סיכומים ופרידות - אך במקרים רבים דווקא בתקופה הזו, התלמידים נדרשים לגייס את מלוא כוחם כדי לעבור בהצלחה את סבב הבחינות האחרון, את שיפור הציונים לקראת מעברים לחטיבה ולתיכון, ולהתכונן ולעבור בהצלחה את בחינות הבגרות 🤞

לכבוד תקופת הבחינות ומבחני סוף השנה אנחנו רוצים להציג בפניכם כלי מעניין ויצירתי המעודד התמדה ולמידה מטעויות. הכלי נקרא "עד 100" וגם הוא יופיע בספר החדש שלנו "גם למורה מגיע 100" שיראה אור בחודשים הקרובים

עד 100

הכלי הבא הוא קצת מפתיע וגורם לא אחת להרמת גבה.

דמיינו לרגע שהגשתם את התלמידים לבחינה רגילה במהלך שנת הלימודים. בחינה רגילה משום שכמו רוב הבחינות היא ברמת קושי מאתגרת מספיק כדי לדרוש הקשבה בכיתה וזמן למידה משמעותי בבית לקראתה. כשבועיים אחרי הבחינה עצמה אתם רושמים את ציוני התלמידים ולכולם יש את הציון 100!!!

מוזר.

מוזר מכיוון שמצד אחד אנחנו רוצים שכל תלמידינו יצליחו אך מן הצד השני, הורגלנו כולנו לעקומת הפעמון, קרי, מספר תלמידים עם ציונים גבוהים מאוד, מספר תלמידים עם ציונים נמוכים מאוד וכל השאר מטיילים להם באמצע בין הצד האחד לשני. והנה פתאום בבוקר בהיר מגיע הכלי הזה ומאפשר לכל תלמיד ותלמידה להוציא 100 בבחינה, אם רק יהיו מעוניינים לתקן את תשובותיהם עד שהן תהינה ראויות לציון זה.

וזוהי בעצם כל התורה כולה על רגל אחת. לאחר שאנו בודקים את הבחינות ומחלקים אותן בחזרה לתלמידים עם הציונים, אנו נותנים לתלמידים אפשרות להגיש בחינה מתוקנת שבה יוגש התיקון לשאלות שעליהן התלמידים לא השיבו או השיבו באופן חלקי. לאחר ההגשה החוזרת יקבלו התלמידים את הציון המעודכן ועדיין תעמוד בפניהם האפשרות להזדמנות נוספת להגשת תיקון לשאלות שעליהן לא קיבלו את מלוא הנקודות.

זוהי דוגמה נפלאה לשימוש בלמידה התנסותית המבוססת על ניסיון קונקרטי במבחן עצמו, לאחריו התבוננות ושיקוף בהתאם לציון שהתקבל במבחן וניסיון לנתח את הטעויות והנקודות החלשות, לאחר מכן מעצבים את המושגים וההכללות על ידי הסקת מסקנות ותרגול מחודש של הנושאים שדורשים תרגול ולבסוף בחינה ויישום של המסקנות בהגשת תיקון המבחן.

נעצור לרגע ונבחן מספר שאלות שאני בטוח שכבר עכשיו מטרידות אותנו:

מה יקרה אם תלמידים ייעזרו בתלמידים אחרים?
האם את התיקון נדרשים התלמידים לעשות בבית או בכיתה?
האם זה בעצם אומר שאני צריך להמשיך ולבדוק את הבחינה במשך חודשיים?
זה הגיוני שלכל התלמידים שלי יהיה את הציון 100?

כמו שאר הכלים שהצגנו כאן (ועוד נציג כאן ובספר שייצא בקרוב), גם הפעם מדובר על רעיון עם בסיס לשינויים כך שכל מורה יכולה למצוא את הדרך הנכונה שלה להפעלת הכלי.

אכן ייתכן שהתלמידים "ישלימו" את תשובותיהם מאחרים, אך ייתכן ש"על הדרך" נרוויח התייחסות לאמינות ולערכים. כן, סביר להניח שבמקום לבדוק את הבחינה פעם אחת ולהמשיך הלאה, נמצא את עצמנו עוסקים בבחינה הזו למשך שבוע או שבועיים נוספים, ויחד עם זאת נרוויח צמצום פערים לימודיים מצד תלמידים רבים, כך שגם אם לכל התלמידים יהיה ציון גבוה בסופו של דבר, הרי שהוא יהיה מושתת על למידה.


ניתן גם לקבוע סייגים וכללים מראש, כגון:

תיקון הבחינה ייעשה אך ורק בכיתה (על מנת לראות למידה בבית ועבודה עצמאית).
תיקון הבחינה ייעשה בבית (על מנת לעודד את כל התלמידים להשתתף וללמוד עוד).
רק מי שיקבל ציון גבוה מ-50 יוכל לשפר (על מנת להימנע ממצב בו תלמידים מסוימים לא לומדים כלל לקראת הבחינה מתוך ידיעה שאחר כך הם ממילא יוכלו לענות על השאלות המדויקות).
הנקודות המתווספות יהיו שוות לחצי מערכן (על מנת להשאיר הבדל בין מי שהתאמץ וקיבל ציון גבוה מלכתחילה, למי שהתאמץ ותיקן אל מול מי שבחרו לא לתקן כלל).
וכל רעיון יצירתי אחר שמעודד המשך למידה ורכישת כלים לחיים.

אה, ועוד דבר קטן, כלי זה אכן מערער את סדרי העולם לפיהם לא כולם יכולים להיות שווים בצמרת. יחד עם זאת ולאור המטרות שלנו הקשורות בקידום למידה, הבנה, תרגול והפנמה, ייתכן שכלי זה מהווה פתרון מצוין ומעודד מבחינה מוטיבציונית.

אמרו את זה קודם, לפניי...
"מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח" - אסטריד לינדגרן (סופרת, מתוך הספר "בילבי")

נ.ב.
לאור פניות רבות בנושא חשוב לי לעדכן שהקוד בו יש להשתמש כאשר אתם מגישים תכנית בנושא שילוב והכלה לתלמידים הוא: 5648 ואילו הקוד לתכניות הורים ומורים הוא 5649.

במסמך הזה (goo.gl/vphZUm) אנו פורסים מספר דוגמאות למודולות אפשרויות הנותנות מענה לכל אחד מקדקודי המשולש (תלמידים, סגלי הוראה והורים) תוך התמקדות בנושא ההכלה וההשתלבות בהתאם להנחיות ולדגשי משרד החינוך.

נשמח לשמוע תגובות ומחשבות.
חג שמח 🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
... קראו עודפחות

למידה התנסותית - כולם מוציאים 100 במבחן!  לפני מספר שבועות סיפרה לי מורה שהיא שאלה תלמידים מה מסמל עבורם האביב וחג הפסח ולהפתעתה התלמידים השיבו שפסח מסמל את סיומה של שנת הלימודים...😀  האמת שזה לא רחוק מהמציאות... נותרו כחודשיים לשנת הלימודים שכוללים בתוכם חגים, טקסי סיום, סיכומים ופרידות - אך במקרים רבים דווקא בתקופה הזו, התלמידים נדרשים לגייס את מלוא כוחם כדי לעבור בהצלחה את סבב הבחינות האחרון, את שיפור הציונים לקראת מעברים לחטיבה ולתיכון, ולהתכונן ולעבור בהצלחה את בחינות הבגרות 🤞  לכבוד תקופת הבחינות ומבחני סוף השנה אנחנו רוצים להציג בפניכם כלי מעניין ויצירתי המעודד התמדה ולמידה מטעויות. הכלי נקרא עד 100 וגם הוא יופיע בספר החדש שלנו גם למורה מגיע 100 שיראה אור בחודשים הקרובים  עד 100  הכלי הבא הוא קצת מפתיע וגורם לא אחת להרמת גבה.  דמיינו לרגע שהגשתם את התלמידים לבחינה רגילה במהלך שנת הלימודים. בחינה רגילה משום שכמו רוב הבחינות היא ברמת קושי מאתגרת מספיק כדי לדרוש הקשבה בכיתה וזמן למידה משמעותי בבית לקראתה. כשבועיים אחרי הבחינה עצמה אתם רושמים את ציוני התלמידים ולכולם יש את הציון 100!!!  מוזר.  מוזר מכיוון שמצד אחד אנחנו רוצים שכל תלמידינו יצליחו אך מן הצד השני, הורגלנו כולנו לעקומת הפעמון, קרי, מספר תלמידים עם ציונים גבוהים מאוד, מספר תלמידים עם ציונים נמוכים מאוד וכל השאר מטיילים להם באמצע בין הצד האחד לשני. והנה פתאום בבוקר בהיר מגיע הכלי הזה ומאפשר לכל תלמיד ותלמידה להוציא 100 בבחינה, אם רק יהיו מעוניינים לתקן את תשובותיהם עד שהן תהינה ראויות לציון זה.  וזוהי בעצם כל התורה כולה על רגל אחת. לאחר שאנו בודקים את הבחינות ומחלקים אותן בחזרה לתלמידים עם הציונים, אנו נותנים לתלמידים אפשרות להגיש בחינה מתוקנת שבה יוגש התיקון לשאלות שעליהן התלמידים לא השיבו או השיבו באופן חלקי. לאחר ההגשה החוזרת יקבלו התלמידים את הציון המעודכן ועדיין תעמוד בפניהם האפשרות להזדמנות נוספת להגשת תיקון לשאלות שעליהן לא קיבלו את מלוא הנקודות.  זוהי דוגמה נפלאה לשימוש בלמידה התנסותית המבוססת על ניסיון קונקרטי במבחן עצמו, לאחריו התבוננות ושיקוף בהתאם לציון שהתקבל במבחן וניסיון לנתח את הטעויות והנקודות החלשות, לאחר מכן מעצבים את המושגים וההכללות על ידי הסקת מסקנות ותרגול מחודש של הנושאים שדורשים תרגול ולבסוף בחינה ויישום של המסקנות בהגשת תיקון המבחן.  נעצור לרגע ונבחן מספר שאלות שאני בטוח שכבר עכשיו מטרידות אותנו:  מה יקרה אם תלמידים ייעזרו בתלמידים אחרים?
האם את התיקון נדרשים התלמידים לעשות בבית או בכיתה?
האם זה בעצם אומר שאני צריך להמשיך ולבדוק את הבחינה במשך חודשיים?
זה הגיוני שלכל התלמידים שלי יהיה את הציון 100?  כמו שאר הכלים שהצגנו כאן (ועוד נציג כאן ובספר שייצא בקרוב), גם הפעם מדובר על רעיון עם בסיס לשינויים כך שכל מורה יכולה למצוא את הדרך הנכונה שלה להפעלת הכלי.  אכן ייתכן שהתלמידים ישלימו את תשובותיהם מאחרים, אך ייתכן שעל הדרך נרוויח התייחסות לאמינות ולערכים. כן, סביר להניח שבמקום לבדוק את הבחינה פעם אחת ולהמשיך הלאה, נמצא את עצמנו עוסקים בבחינה הזו למשך שבוע או שבועיים נוספים, ויחד עם זאת נרוויח צמצום פערים לימודיים מצד תלמידים רבים, כך שגם אם לכל התלמידים יהיה ציון גבוה בסופו של דבר, הרי שהוא יהיה מושתת על למידה. 
ניתן גם לקבוע סייגים וכללים מראש, כגון:  תיקון הבחינה ייעשה אך ורק בכיתה (על מנת לראות למידה בבית ועבודה עצמאית).
תיקון הבחינה ייעשה בבית (על מנת לעודד את כל התלמידים להשתתף וללמוד עוד).
רק מי שיקבל ציון גבוה מ-50 יוכל לשפר (על מנת להימנע ממצב בו תלמידים מסוימים לא לומדים כלל לקראת הבחינה מתוך ידיעה שאחר כך הם ממילא יוכלו לענות על השאלות המדויקות).
הנקודות המתווספות יהיו שוות לחצי מערכן (על מנת להשאיר הבדל בין מי שהתאמץ וקיבל ציון גבוה מלכתחילה, למי שהתאמץ ותיקן אל מול מי שבחרו לא לתקן כלל).
וכל רעיון יצירתי אחר שמעודד המשך למידה ורכישת כלים לחיים.  אה, ועוד דבר קטן, כלי זה אכן מערער את סדרי העולם לפיהם לא כולם יכולים להיות שווים בצמרת. יחד עם זאת ולאור המטרות שלנו הקשורות בקידום למידה, הבנה, תרגול והפנמה, ייתכן שכלי זה מהווה פתרון מצוין ומעודד מבחינה מוטיבציונית.  אמרו את זה קודם, לפניי...
מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח - אסטריד לינדגרן (סופרת, מתוך הספר בילבי)  נ.ב.
לאור פניות רבות בנושא חשוב לי לעדכן שהקוד בו יש להשתמש כאשר אתם מגישים תכנית בנושא שילוב והכלה לתלמידים הוא: 5648 ואילו הקוד לתכניות הורים ומורים הוא 5649.  במסמך הזה (https://goo.gl/vphZUm) אנו פורסים מספר דוגמאות למודולות אפשרויות הנותנות מענה לכל אחד מקדקודי המשולש (תלמידים, סגלי הוראה והורים) תוך התמקדות בנושא ההכלה וההשתלבות בהתאם להנחיות ולדגשי משרד החינוך.  נשמח לשמוע תגובות ומחשבות.
חג שמח 🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱