Comments Box SVG iconsUsed for the like, share, comment, and reaction icons

השבוע נסעתי עם בתי באוטו ובמהלך הנסיעה אספנו טרמפיסטית צעירה שעמדה בצד הדרך. עם כניסתה המכונית שלנו הפכה לקפסולה קטנה עם דינמיקה מעניינת ומיוחדת שנמשכה 15 דקות בדיוק.

מיד כשהטרמפיסטית נכנסה לאוטו היא הרגישה בבית ותוך כמה שניות היא כבר פצחה בשיחה עם בתי הקטנה, ביקשה להגביר את עוצמת המזגן, התקשרה לחברתה כדי לקבוע את נקודת האיסוף אחרי שהיא תרד מהטרמפ, ביקשה להגביר את הרדיו ואז שטחה את כל משנתה ותובנותיה בכל הנוגע להשפעת הקורונה על העולם ועל חייה.

כל העת הזו אני, ממרום גילי, התבוננתי בדרך התנהלותה ובראשי רצו מיליון תובנות על הצעירים של היום ועל הדרך שבה הם מרגישים ומתנהלים בעולם, ושאולי בעצם אני לא צריך למהר להכליל כי ייתכן והטרמפיסטית הזו לא באמת מייצגת את הדור כולו ועוד שלל מחשבות שיכולתי לחשוב בתוך הקפסולה הקטנה והממונעת שלנו.

מסתבר שכאשר אני בקפסולה קטנה שכזו המחשבות שלי יכולות להתרוצץ בחופשיות ובקלות רבה יותר מאשר מול כיתה של כמה עשרות תלמידים או מורים...

*קורונה ההזדמנות הגדולה של מערכת החינוך*

בתוך כל הקורונה הזו ש"ערבבה" לנו את החיים, ששינתה את הדרך בה אנחנו מדברים, מתנהלים, מבלים, עובדים ועוד שינויים ואתגרים - יש גם כמה וכמה יתרונות ואחד מהם הוא שאנחנו אמורים ללמד וללמוד בקבוצות קטנות.

בדיוק כמו קפסולת המכונית שלי , כך גם הוראה ב"קפסולות" יכולה לאפשר למורים להכיר טוב יותר את התלמידים ולהקדיש להם יותר זמן במהלך השיעור ומסביב לו. הקפסולות יכולות לאפשר לתלמידים לבוא לידי ביטוי, לשאול שאלות, לבקש הסבר נוסף ואף לשתף במחשבות וקשיים אישיים, חברתיים ומשפחתיים.

אפילו בחלומות הוורודים ביותר לא חלמנו על כיתות של 15-18 תלמידים... אז אפשר לנצל את זה כל עוד זה יימשך.

*מודל תשפ"א של פסיפס*

תלמידים רבים ילמדו השנה לסירוגין בבית הספר וישלימו את הלמידה באמצעים השונים מביתם. בבית הספר רוכשים ידע והשכלה, אך בד בבד גם קישורים חברתיים להתמודדות עם אינטראקציות חברתיות, פיתוח מסוגלות ותחושת הצלחה, מיומנויות ניהול משא ומתן, תפקוד תחת כללים וסמכות, פיתוח הקול האישי, התמודדות עם כישלונות והתנסות חוזרת, איתור כישורים וכישרונות ועוד.

השנה אנחנו ממליצים לעבוד, בימי הלמידה בבית הספר, לפי המודל שלנו - מודל תשפ"א:

ת: תרגול מיומנויות רלוונטיות - התנסות חווייתית ותרגול מיומנויות הרלוונטיות לעולם העתיד.

ש: שיח רגשי - מקום פתוח ומוגן לדבר על רגשות, בעקבות הקורונה ובכלל, בצורה פתוחה ומאפשרת.

פ: פיתוח לומד עצמי - לתת ללומדים את הכלים להפוך ללומדים עצמאיים בלמידה עצמאית בבית וגם בכיתה.

א: אינטראקציות חברתיות - להשקיע זמן ולפתח את האינטראקציות החברתיות שמסייעות להכין את התלמידים לחיים הבוגרים.


*מחליפים את המילים - ריחוק חברתי*

בסוף חודש אוגוסט השתתפתי בכמה אסיפות הורים, "זומיות" כמובן, ובכולן השתמשו במילים: "כללי הריחוק החברתי". אולי הגיע הזמן להחליף את המילים הללו במשהו קצת יותר מדויק. אנחנו לא באמת מבקשים מעצמנו או מהתלמידים שלנו להיות רחוקים. אנחנו זקוקים לחברה, זקוקים לאנשים, זקוקים ל"ביחד", לתרבות, לספורט, לתחביבים, למפגש עם חברים. מתוך ההבנה שלמילים יש כוח, אולי נכון לנסות ולמצוא ניסוח שאינו סותר את השמירה על הכללים אך בו זמנית מזכיר לנו שאנחנו דווקא זקוקים זה לזה.


אתם מוזמנים להציץ כאן: youtu.be/i74psmLcIU4 לקטע שמדבר בדיוק על המודל מתוך הוובינר שערכנו לא מזמן בשם "הקורונה כמקפצה". ניתן להירשם פה: www.psifas.co.il/%d7%95%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95...
כדי לצפות בהקלטת הוובינר המלאה.


*שנה טובה*

ולסיום, ציטוט שאני מאוד מאוד אוהב של אסטריד לינדגרן סופרת ומחברת הספר בילבי: "מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח".

אז כן, אף אחד מאיתנו לא התנסה עד הקורונה בנגיף שמשפיע על כל אדם בעולם כולו... אבל יש לי תחושה שעם קצת כוונה טובה, והמון נכונות לשנות ולהסתגל כשצריך, ללא ספק נצליח.

שתהיה שנה של בריאות, יצירתיות וחיוך, אפילו אם הוא מתחת למסכה...
... קראו עודפחות

השבוע נסעתי עם בתי באוטו ובמהלך הנסיעה אספנו טרמפיסטית צעירה שעמדה בצד הדרך. עם כניסתה המכונית שלנו הפכה לקפסולה קטנה עם דינמיקה מעניינת ומיוחדת שנמשכה 15 דקות בדיוק.  מיד כשהטרמפיסטית נכנסה לאוטו היא הרגישה בבית ותוך כמה שניות היא כבר פצחה בשיחה עם בתי הקטנה, ביקשה להגביר את עוצמת המזגן, התקשרה לחברתה כדי לקבוע את נקודת האיסוף אחרי שהיא תרד מהטרמפ, ביקשה להגביר את הרדיו ואז שטחה את כל משנתה ותובנותיה בכל הנוגע להשפעת הקורונה על העולם ועל חייה.  כל העת הזו אני, ממרום גילי, התבוננתי בדרך התנהלותה ובראשי רצו מיליון תובנות על הצעירים של היום ועל הדרך שבה הם מרגישים ומתנהלים בעולם, ושאולי בעצם אני לא צריך למהר להכליל כי ייתכן והטרמפיסטית הזו לא באמת מייצגת את הדור כולו ועוד שלל מחשבות שיכולתי לחשוב בתוך הקפסולה הקטנה והממונעת שלנו.  מסתבר שכאשר אני בקפסולה קטנה שכזו המחשבות שלי יכולות להתרוצץ בחופשיות ובקלות רבה יותר מאשר מול כיתה של כמה עשרות תלמידים או מורים...  *קורונה ההזדמנות הגדולה של מערכת החינוך*  בתוך כל הקורונה הזו שערבבה לנו את החיים, ששינתה את הדרך בה אנחנו מדברים, מתנהלים, מבלים, עובדים ועוד שינויים ואתגרים - יש גם כמה וכמה יתרונות ואחד מהם הוא שאנחנו אמורים ללמד וללמוד בקבוצות קטנות.  בדיוק כמו קפסולת המכונית שלי , כך גם הוראה בקפסולות יכולה לאפשר למורים להכיר טוב יותר את התלמידים ולהקדיש להם יותר זמן במהלך השיעור ומסביב לו. הקפסולות יכולות לאפשר לתלמידים לבוא לידי ביטוי, לשאול שאלות, לבקש הסבר נוסף ואף לשתף במחשבות וקשיים אישיים, חברתיים ומשפחתיים.  אפילו בחלומות הוורודים ביותר לא חלמנו על כיתות של 15-18 תלמידים... אז אפשר לנצל את זה כל עוד זה יימשך.  *מודל תשפא של פסיפס*  תלמידים רבים ילמדו השנה לסירוגין בבית הספר וישלימו את הלמידה באמצעים השונים מביתם. בבית הספר רוכשים ידע והשכלה, אך בד בבד גם קישורים חברתיים להתמודדות עם אינטראקציות חברתיות, פיתוח מסוגלות ותחושת הצלחה, מיומנויות ניהול משא ומתן, תפקוד תחת כללים וסמכות, פיתוח הקול האישי, התמודדות עם כישלונות והתנסות חוזרת, איתור כישורים וכישרונות ועוד.  השנה אנחנו ממליצים לעבוד, בימי הלמידה בבית הספר, לפי המודל שלנו - מודל תשפא:  ת: תרגול מיומנויות רלוונטיות - התנסות חווייתית ותרגול מיומנויות הרלוונטיות לעולם העתיד.  ש: שיח רגשי - מקום פתוח ומוגן לדבר על רגשות, בעקבות הקורונה ובכלל, בצורה פתוחה ומאפשרת.  פ: פיתוח לומד עצמי - לתת ללומדים את הכלים להפוך ללומדים עצמאיים בלמידה עצמאית בבית וגם בכיתה.  א: אינטראקציות חברתיות - להשקיע זמן ולפתח את האינטראקציות החברתיות שמסייעות להכין את התלמידים לחיים הבוגרים. 
*מחליפים את המילים - ריחוק חברתי*  בסוף חודש אוגוסט השתתפתי בכמה אסיפות הורים, זומיות כמובן, ובכולן השתמשו במילים: כללי הריחוק החברתי. אולי הגיע הזמן להחליף את המילים הללו במשהו קצת יותר מדויק. אנחנו לא באמת מבקשים מעצמנו או מהתלמידים שלנו להיות רחוקים. אנחנו זקוקים לחברה, זקוקים לאנשים, זקוקים לביחד, לתרבות, לספורט, לתחביבים, למפגש עם חברים. מתוך ההבנה שלמילים יש כוח, אולי נכון לנסות ולמצוא ניסוח שאינו סותר את השמירה על הכללים אך בו זמנית מזכיר לנו שאנחנו דווקא זקוקים זה לזה.  אתם מוזמנים להציץ כאן: https://youtu.be/i74psmLcIU4 לקטע שמדבר בדיוק על המודל מתוך הוובינר שערכנו לא מזמן בשם הקורונה כמקפצה. ניתן להירשם פה: https://www.psifas.co.il/%d7%95%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%9b%d7%9e%d7%a7%d7%a4%d7%a6%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%aa%d7%99%d7%93/
כדי לצפות בהקלטת הוובינר המלאה. 
*שנה טובה*  ולסיום, ציטוט שאני מאוד מאוד אוהב של אסטריד לינדגרן סופרת ומחברת הספר בילבי: מעולם לא ניסיתי לעשות את זה בעבר, אז אני חושבת שללא ספק אצליח.  אז כן, אף אחד מאיתנו לא התנסה עד הקורונה בנגיף שמשפיע על כל אדם בעולם כולו... אבל יש לי תחושה שעם קצת כוונה טובה, והמון נכונות לשנות ולהסתגל כשצריך, ללא ספק נצליח.  שתהיה שנה של בריאות, יצירתיות וחיוך, אפילו אם הוא מתחת למסכה...

הגב בפייסבוק

הצעירים של היום חוצפנים יודעים הכול וחסרי כבוד בסביב שלהם זה מגיעה מהבית והרחוב אפשר להשיג הכול בחוצפה

עודכן בתאריך 12/08/20

פסיפס הרצאות- למידה ומוטיבציה

הקורונה כמקפצה לעתיד - חלון ההזדמנויות לשינוי מערכת החינוך - וובינר חינםאוג 26, 11:00amwww.psifas.co.il/%d7%95%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95...הקורונה כמקפצה לעתיד - וובינר חינם בנושא חלון ההזדמנויות לשינוי מערכת החינוך.

בוובינר נסתכל קצת אחרת על החינוך וההוראה בצל הקורונה ונזהה ההזדמנות לשינוי תפיסות בית ספריות וחינוכיות.

הוובינר יתקיים ב 26/08/220 בשעה 11:00
אתם מזמנים להצטרף לוובינר בקלות וללא עלות – ישירות מיום ההערכות שלכם בבית הספר או מכל מקום אחר.
כל מה שצריך זה למלא את פרטיכם כאן:

www.psifas.co.il/%d7%95%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a0%d7%a8-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%95...
... קראו עודפחות

הקורונה כמקפצה לעתיד - חלון ההזדמנויות לשינוי מערכת החינוך - וובינר חינם

היי,
מה שלומכם?
אני בסדר אבל...

השבוע ישבתי עם חבר לקפה.
הקפה הוא אותו קפה אבל האווירה הכללית שונה.

עכשיו אנחנו נפגשים ליד בית הקפה ומפגישים מרפקים, עוטים מסיכות ונכנסים לקנות קפה ומאפה והולכים לשבת בפארק הסמוך.

"אני בסדר" הוא ענה כששאלתי מה נשמע.

ואני שמעתי מתחת למילים את הקול האחר, המוטרד.

"בסדר אבל?..." שאלתי.

"בסדר אבל משהו לא בסדר.
אתה מבין, יש לי עבודה, בבית הכל בסדר,
אבל משהו אצלי מאוד לא רגוע,
אני לא ישן טוב, מתעורר מדי פעם בלילות, מסתובב עם עננה קבועה,
כששואלים מה נשמע אני עונה שבסדר גמור.
אתה מבין? הכל בסדר אבל ממש לא בסדר".


"אתה לא לבד" אמרתי לו. "אתה ממש לא לבד. כמעט כולם מרגישים ככה".
חיים בתחושת חוסר וודאות, חיים בתחושת ריחוק חברתי, חיים בתחושה שבכל רגע נתון תצוץ איזו הנחיה חדשה שתשנה את מסלול החיים שממילא לא ברור לאף אחד מאיתנו.
כלפי חוץ אנחנו בסדר, אבל שום דבר לא בסדר.


והלא בסדר הזה מעורר דאגה בפן המנטאלי.
כי הלא בסדר הזה גורם לנו להיות קצרים יותר, קצת פחות סבלניים ומקשה עלינו לקבל החלטות שקולות ומדודות כשצריך. מבלי להפחית לרגע מעוצמת הקושי הכלכלי שפוקד כל כך הרבה בתים בארץ, צריך להודות שהמכבש העוצמתי הזה שרומס את השקט הנפשי שלנו יכול להיות הרסני.

הגורמים האמונים על קבלת החלטות במדינה אינם משדרים ביטחון וההחלטות הסותרות שמופיעות מדי יום רק מעצימות את תחושת הבדידות וחוסר האונים.

וכשאנחנו מביטים למציאות בעיניים ברור לנו שהקורונה כאן כדי להישאר לפרק זמן משמעותי.

אנחנו חווים ביטול של כל הפעילויות שהיוו חלק משגרת יומנו כמו בתי קפה, קולנוע, תיאטרון, ספריות, חדרי כושר, הרצאות העשרה, טיולים ועוד ועוד. הילדים חווים פתאום עולם מבלבל, עולם זהיר, חשדן ומפוחד, עולם שבו המבוגרים לא ממש רגועים ולא ממש מבינים, ומוצאים את עצמם לבד עם המחשבות שמועברות אליהם דרך המדיה ודרך בני הבית באופן מודע ולא מודע. ההתעצמות הזו של הבדידות היא סכנה שיש שיאמרו שהיא גדולה מהקורונה עצמה. תופעות של דיכאון, ניתוק והתבודדות שעלולות להוביל לצערנו גם להתאבדויות כבר מתחילות לבצבץ ואנחנו חייבים לעמוד על המשמר.


ולעמוד על המשמר אומר לדבר על זה באופן גלוי ופתוח עם הילדים (וגם עם ההורים שבקבוצות הסיכון), לדבר על חוסר הוודאות, לדבר על הבדידות, לדבר על הפחדים ובעיקר לדבר ולשתף ולשאול ולהקשיב. גם אם הילדים יסבירו לנו מדי פעם שאנחנו חופרים... כדאי בכל זאת לטפטף את המילים ולהראות שאפשר לדבר על הכל.


וזה נכון גם לגבי החברים והסובבים אותנו, אנחנו חייבים להבין שמתחת לפני השטח צומחת לנו מפלצת שאי אפשר להתעלם ממנה ולכן כדאי פשוט לשאול מדי פעם "מה שלומך?" עם כוונה אמיתית לשמוע תשובות לא פשוטות. ביחד קל יותר לעבור גלים גבוהים שכאלה.

שיהיו ימים אופטימיים!
... קראו עודפחות

היי, 
מה שלומכם?
אני בסדר אבל...  השבוע ישבתי עם חבר לקפה.
הקפה הוא אותו קפה אבל האווירה הכללית שונה.  עכשיו אנחנו נפגשים ליד בית הקפה ומפגישים מרפקים, עוטים מסיכות ונכנסים לקנות קפה ומאפה והולכים לשבת בפארק הסמוך.  אני בסדר הוא ענה כששאלתי מה נשמע.  ואני שמעתי מתחת למילים את הקול האחר, המוטרד.  בסדר אבל?... שאלתי.  בסדר אבל משהו לא בסדר.
אתה מבין, יש לי עבודה, בבית הכל בסדר,
אבל משהו אצלי מאוד לא רגוע,
אני לא ישן טוב, מתעורר מדי פעם בלילות, מסתובב עם עננה קבועה,
כששואלים מה נשמע אני עונה שבסדר גמור.
אתה מבין? הכל בסדר אבל ממש לא בסדר. 
אתה לא לבד אמרתי לו. אתה ממש לא לבד. כמעט כולם מרגישים ככה.
חיים בתחושת חוסר וודאות, חיים בתחושת ריחוק חברתי, חיים בתחושה שבכל רגע נתון תצוץ איזו הנחיה חדשה שתשנה את מסלול החיים שממילא לא ברור לאף אחד מאיתנו.
כלפי חוץ אנחנו בסדר, אבל שום דבר לא בסדר. 
והלא בסדר הזה מעורר דאגה בפן המנטאלי.
כי הלא בסדר הזה גורם לנו להיות קצרים יותר, קצת פחות סבלניים ומקשה עלינו לקבל החלטות שקולות ומדודות כשצריך. מבלי להפחית לרגע מעוצמת הקושי הכלכלי שפוקד כל כך הרבה בתים בארץ, צריך להודות שהמכבש העוצמתי הזה שרומס את השקט הנפשי שלנו יכול להיות הרסני.  הגורמים האמונים על קבלת החלטות במדינה אינם משדרים ביטחון וההחלטות הסותרות שמופיעות מדי יום רק מעצימות את תחושת הבדידות וחוסר האונים.  וכשאנחנו מביטים למציאות בעיניים ברור לנו שהקורונה כאן כדי להישאר לפרק זמן משמעותי.  אנחנו חווים ביטול של כל הפעילויות שהיוו חלק משגרת יומנו כמו בתי קפה, קולנוע, תיאטרון, ספריות, חדרי כושר, הרצאות העשרה, טיולים ועוד ועוד. הילדים חווים פתאום עולם מבלבל, עולם זהיר, חשדן ומפוחד, עולם שבו המבוגרים לא ממש רגועים ולא ממש מבינים, ומוצאים את עצמם לבד עם המחשבות שמועברות אליהם דרך המדיה ודרך בני הבית באופן מודע ולא מודע. ההתעצמות הזו של הבדידות היא סכנה שיש שיאמרו שהיא גדולה מהקורונה עצמה. תופעות של דיכאון, ניתוק והתבודדות שעלולות להוביל לצערנו גם להתאבדויות כבר מתחילות לבצבץ ואנחנו חייבים לעמוד על המשמר. 
ולעמוד על המשמר אומר לדבר על זה באופן גלוי ופתוח עם הילדים (וגם עם ההורים שבקבוצות הסיכון), לדבר על חוסר הוודאות, לדבר על הבדידות, לדבר על הפחדים ובעיקר לדבר ולשתף ולשאול ולהקשיב. גם אם הילדים יסבירו לנו מדי פעם שאנחנו חופרים... כדאי בכל זאת לטפטף את המילים ולהראות שאפשר לדבר על הכל. 
וזה נכון גם לגבי החברים והסובבים אותנו, אנחנו חייבים להבין שמתחת לפני השטח צומחת לנו מפלצת שאי אפשר להתעלם ממנה ולכן כדאי פשוט לשאול מדי פעם מה שלומך? עם כוונה אמיתית לשמוע תשובות לא פשוטות. ביחד קל יותר לעבור גלים גבוהים שכאלה. 
שיהיו ימים אופטימיים!

המורים המנהיגים בבית הספר יסודי ד' באעבלין, הנמצאים בשנה הראשונה בתכנית אתגרים לפיתוח מנהיגות ביניים בחברה הערבית, יצאו השנה לדרך אתגרית במיוחד.

נוכח הקורונה ולמרות הקשיים המורים המנהיגים צברו כלים ומיומנויות חשובות לחיזוק האפקטיביות הצוותית והובלת שינוי מהותי בשגרות בית הספר.

ברכות לצוות המורים בהובלת המנהל, מר מוחמד חג'אג'רה, שדחף בכל כוחו להעצמת אנשיו בתקופה כל כך אתגרית, למנהל הפסג"ה מר נדים ג'בור ולמנחה שלנו אבי כהן שמוביל את תכנית אתגרים בבית הספר.
... קראו עודפחות

המורים המנהיגים בבית הספר יסודי ד באעבלין, הנמצאים בשנה הראשונה בתכנית אתגרים לפיתוח מנהיגות ביניים בחברה הערבית, יצאו השנה לדרך אתגרית במיוחד.  נוכח הקורונה ולמרות הקשיים המורים המנהיגים צברו כלים ומיומנויות חשובות לחיזוק האפקטיביות הצוותית והובלת שינוי מהותי בשגרות בית הספר.  ברכות לצוות המורים בהובלת המנהל, מר מוחמד חגאגרה, שדחף בכל כוחו להעצמת אנשיו בתקופה כל כך אתגרית, למנהל הפסגה מר נדים גבור ולמנחה שלנו אבי כהן שמוביל את תכנית אתגרים בבית הספר.Image attachmentImage attachment

הגב בפייסבוק

כל הכבוד אבי על ההובלה ויישר כוח!

אליפות

עודכן בתאריך 18/06/20

פסיפס הרצאות- למידה ומוטיבציה

צוות המורים המנהיגים בבית הספר חט"ב שעב, המסיימים בימים אלו את השנה השלישית בתכנית אתגרים להעצמת מנהיגות ביניים, חנך חדר בריחה רב תחומי בבית הספר.

במהלך השנה הובילו המורים המנהיגים תהליך מלא משלב הרעיון ודרך פיתוח חידות יצירתיות ותשתית מתאימה לפעילות חווייתית עבור התלמידים בתחומי מתמטיקה, מדעים, שפה ואומנות.

כל כך משמח לראות את התפתחות המנהיגותית של צוות המורים ואת התוצר המרשים שהם הגיעו אליו בהובלת מוחמד סעדה, ששילב בהקמה את תלמידי החינוך המיוחד.

תודה רבה למנהלת הפסג"ה, גברת אזהאר דיאב, למנהל בית הספר חט"ב שעב, מר חאלד הדהוד, לצוות המורים המנהיגים: אבדח פדאא, ושאחי רים, חלאילה כאותר, חמאדה אירינה, טאהא מגדי, סעדה מוחמד, עאבד רנה, סעדה רנין ועפאף קדאח וכמובן למנחה שלנו שי לן שליווה את בית הספר.
... קראו עודפחות

הגב בפייסבוק

Shay Lan נהדר שאתה!!! עם לב ענק ומקצועיות מדהימה. זכו בך!

כל הכבוד ויישר כוח גם לכם, גם למנחה וגם לרונן איציק שמרכז את התכנית הזו במקצועיות לכל אורכה.

שמעו סיפור...

לפני יומיים התפוצץ לי הגלגל באמצע נסיעה בכביש החוף. לא נסעתי מהר מדי ולשמחתי האוטו לא הגיב בצורה דרמטית אלא רק רמז לי שכדאי לעצור בהקדם. מצד שני, המכוניות הדוהרות סביבי רמזו לי שזה לא המקום לעצור... למזלי כמה מאות מטרים משם הייתה תחנת דלק אז זחלתי לאיטי לתוך התחנה, מצאתי מקום נוח להחלפת צמיג, לקחתי אוויר ויצאתי למשימה.

ממרום גילי כבר החלפתי גלגל או שניים בעבר כך שהנוהל היה די ברור. הוצאתי את הצמיג הרזרבי, הוצאתי את הג'ק ושאר העזרים, פתחתי את ברגי הגלגל המפונצ'ר ובעזרת הג'ק הרמתי את האוטו לאוויר. בשלב הזה הייתי כל כך מרוצה מעצמי שהסתכלתי על השעון והחמאתי לעצמי שכל הפעולות הללו נמשכו רק 4 דקות! "עוד 5 דקות אני עף מפה" חשבתי לעצמי, כבר תכננתי איך אני מספר לכולם שכמו איזה גיבור מסרט פעולה תוך פחות מעשר דקות כבר המשכתי בדרכי ליעד כמתוכנן.

אבל החיים, כמו החיים, מעניינים יותר ולא נותנים לסרטים שלנו לשבש את המורכבות שלפעמים קיימת במציאות, ובאופן מפתיע הגלגל פשוט לא יצא. משכתי ודחפתי קצת יותר חזק והגלגל לא יצא. כעבור כמה דקות מצאתי את עצמי יושב ובוהה בגלגל. הייתי אומר שהוא בהה בי חזרה אבל זה סתם לטובת הסיפור... ואז עבר שם איש חביב ושאל אותי אם אני צריך עזרה.

התלבטתי. התלבטתי כי בדרך כלל אני נוהג לענות באופן אוטומטי שאני מסתדר אבל המבט טוב הלב שהיה בעיניו עזר לי לשנות דפוס ואמרתי: "הגלגל לא יוצא". האיש הנחמד הצטרף ויחד התחלנו למשוך, ולדחוף ולבעוט בגלגל ולפתע הצטרף בחור חביב נוסף וגם הוא נתן עצות ועזר למשוך ולדחוף. כמו בסיפור על אליעזר והגזר גם כאן, הגלגל לא יצא. עמדנו שלושתנו ובהינו בגלגל. חצי שעה כבר עברה וברור שסיפור גבורה מרשים כבר לא יהיה פה... כמעט מיואש בעטתי בצידו הימני של הגלגל ולפתע שמענו רעש קטן של משהו זז, מיד בעטתי בצידו השמאלי, ואז בימני, ובשמאלי וראה איזה פלא, משיכה קטנה של כל השלושה יחד והגלגל יצא. חיוכים, מרפקי קורונה מונפים לאוויר ותוך שתי דקות גלגל רזרבי הותקן, גלגל ישן נזרק לבגאז' וזהו. נגמר.


ישנו משפט אירי חמוד שאני מאוד אוהב: "לפעמים גם בעיטה בישבן מזיזה אותנו צעד קדימה" והאמת שככה בדיוק הרגשתי.

תוך כדי נסיעה חשבתי על כל מני מסרים סמויים וגלויים שעלו מהפנצ'ר הזה:

- איך אני מתמודד עם המקרים בהם המציאות, שלא בשליטתי, פוגשת את החלומות והתכנונים שלי.
- אתה לא כזה גיבור כמו שאתה חושב, וזה כנראה בסדר שאתה אנושי כמו כולם.
- פנצ'ר מאפשר, ולפעמים מחייב, לתכנן מסלול מחדש (ליום, לשבוע, לקריירה וכו').
- כמה טוב שיש אנשים כל כך טובים באמצע הדרך (תזכור להיות האיש הזה מדי פעם).
- גם בזמן פנצ'ר אל תשכח להתבונן היטב על המציאות והסיטואציה, אולי תגלה שם משהו מעניין או הזדמנות חדשה.
- וכמובן, סע עכשיו לפנצ'ריה כדי לתקן את הגלגל לקראת העתיד.

האמת שגם הקורונה היא סוג של פנצ'ר כזה, אז אפשר לקרוא עכשיו שוב את הרשימה אבל דרך הפריזמה הזו.

זה באמת לא פשוט להיות איש חינוך במציאות התנודתית הזו. מנהלים, מורים וכל אנשי הצוות החינוכי נדרשים להפגין יכולת התמודדות ויכולת הסתגלות למצבים שמשתנים במהירות עצומה מעכשיו לעכשיו. אבל, זו גם הזדמנות נדירה שלנו ללמד את הדור הצעיר איך מתמודדים עם סיטואציות מורכבות שכאלה.

הילדים שלנו אולי ילמדו בתקופה הזו קצת פחות היסטוריה, ספרות, ומתמטיקה אבל הם ילמדו וירכשו הרבה מאוד כלים שישמשו אותם בחייהם הבוגרים. ואת מרבית הכלים הם ילמדו דרך הדוגמה האישית שאנחנו מציגים להם. הם ילמדו מתוך התבוננות מודעת ולא מודעת על הדרך בה אנו, אנשי החינוך וההורים מגיבים, מסתגלים ומתמודדים עם הקשיים והאתגרים ועל הדרך בה תיווכנו עבורם את היכולת הנפלאה הזו להישאר בתנועה, להסתגל ולא להתרפק על הקבוע והמובן מאליו.


כמובן שגם אנחנו, בפסיפס, מתמודדים עם המצב החדש וביצענו התאמה להעברת המפגשים שלנו במסגרת תכניות “להגיע לפסגת האוורסט” להקניית מיומנויות למידה ו “הכל בראש (ובלב)" להקניית מיומנויות רגשיות, חברתיות, ומיומנויות תקשורת - ללמידה אינטראקטיבית מרחוק וגם רעננו את המפגשים להעברה מיטבית בכיתה וכל זה במקביל לפיתוח תהליכי פיתוח מקצועיים מקוונים למורים וסגלי הוראה לקראת שנת הלימודים הבאה.


ואסיים במשפט יפה של איש העסקים האמריקאי ג'ים רוהן "אל תחפש פחות בעיות בחיים, חפש יותר מיומנות ופתרונות". וכרגע, למצוא פתרונות זה מה שיש לנו ובשפע.

אגב, 2 מבצעים מעניינים שיש לנו עכשיו שאולי יעניינו אותכם:
- כבר מתחילים להריח את כיתה א' באוויר... - אנחנו מציעים עכשיו את הספר "חמוטל ואלישע עולים לכיתה א'" ב 25 ש"ח!! זה ספר מעולה לילדים ולהורים לקראת המעבר המרגש לכיתה א' - לא לשכוח לרשום את קוד הקופון: בהצלחה2021

- זאת תקופה נהדרת לרכוש מתנה מופלאה למורים וסגלי ההוראה - אנחנו מציעים את הספר "גם למורה מגיע 100" ב 50 ש"ח! זאת מתנה מעולה לכל מורה! לא לשכוח לרשום את קודם הקופון: מורה100

לרכישה גלשו לכאן:
bit.ly/2HADZ8a

בברכת בריאות לך וליקירייך ותודה רבה לאנשים הטובים שעזרו לי להתגבר על הפנצ'ר...
... קראו עודפחות

שמעו סיפור...  לפני יומיים התפוצץ לי הגלגל באמצע נסיעה בכביש החוף. לא נסעתי מהר מדי ולשמחתי האוטו לא הגיב בצורה דרמטית אלא רק רמז לי שכדאי לעצור בהקדם. מצד שני, המכוניות הדוהרות סביבי רמזו לי שזה לא המקום לעצור... למזלי כמה מאות מטרים משם הייתה תחנת דלק אז זחלתי לאיטי לתוך התחנה, מצאתי מקום נוח להחלפת צמיג, לקחתי אוויר ויצאתי למשימה.  ממרום גילי כבר החלפתי גלגל או שניים בעבר כך שהנוהל היה די ברור. הוצאתי את הצמיג הרזרבי, הוצאתי את הגק ושאר העזרים, פתחתי את ברגי הגלגל המפונצר ובעזרת הגק הרמתי את האוטו לאוויר. בשלב הזה הייתי כל כך מרוצה מעצמי שהסתכלתי על השעון והחמאתי לעצמי שכל הפעולות הללו נמשכו רק 4 דקות! עוד 5 דקות אני עף מפה חשבתי לעצמי, כבר תכננתי איך אני מספר לכולם שכמו איזה גיבור מסרט פעולה תוך פחות מעשר דקות כבר המשכתי בדרכי ליעד כמתוכנן.  אבל החיים, כמו החיים, מעניינים יותר ולא נותנים לסרטים שלנו לשבש את המורכבות שלפעמים קיימת במציאות, ובאופן מפתיע הגלגל פשוט לא יצא. משכתי ודחפתי קצת יותר חזק והגלגל לא יצא. כעבור כמה דקות מצאתי את עצמי יושב ובוהה בגלגל. הייתי אומר שהוא בהה בי חזרה אבל זה סתם לטובת הסיפור... ואז עבר שם איש חביב ושאל אותי אם אני צריך עזרה.  התלבטתי. התלבטתי כי בדרך כלל אני נוהג לענות באופן אוטומטי שאני מסתדר אבל המבט טוב הלב שהיה בעיניו עזר לי לשנות דפוס ואמרתי: הגלגל לא יוצא. האיש הנחמד הצטרף ויחד התחלנו למשוך, ולדחוף ולבעוט בגלגל ולפתע הצטרף בחור חביב נוסף וגם הוא נתן עצות ועזר למשוך ולדחוף. כמו בסיפור על אליעזר והגזר גם כאן, הגלגל לא יצא. עמדנו שלושתנו ובהינו בגלגל. חצי שעה כבר עברה וברור שסיפור גבורה מרשים כבר לא יהיה פה... כמעט מיואש בעטתי בצידו הימני של הגלגל ולפתע שמענו רעש קטן של משהו זז, מיד בעטתי בצידו השמאלי, ואז בימני, ובשמאלי וראה איזה פלא, משיכה קטנה של כל השלושה יחד והגלגל יצא. חיוכים, מרפקי קורונה מונפים לאוויר ותוך שתי דקות גלגל רזרבי הותקן, גלגל ישן נזרק לבגאז וזהו. נגמר.  ישנו משפט אירי חמוד שאני מאוד אוהב: לפעמים גם בעיטה בישבן מזיזה אותנו צעד קדימה והאמת שככה בדיוק הרגשתי.  תוך כדי נסיעה חשבתי על כל מני מסרים סמויים וגלויים שעלו מהפנצר הזה:  - איך אני מתמודד עם המקרים בהם המציאות, שלא בשליטתי, פוגשת את החלומות והתכנונים שלי.
- אתה לא כזה גיבור כמו שאתה חושב, וזה כנראה בסדר שאתה אנושי כמו כולם.
- פנצר מאפשר, ולפעמים מחייב, לתכנן מסלול מחדש (ליום, לשבוע, לקריירה וכו).
- כמה טוב שיש אנשים כל כך טובים באמצע הדרך (תזכור להיות האיש הזה מדי פעם).
- גם בזמן פנצר אל תשכח להתבונן היטב על המציאות והסיטואציה, אולי תגלה שם משהו מעניין או הזדמנות חדשה.
- וכמובן, סע עכשיו לפנצריה כדי לתקן את הגלגל לקראת העתיד.  האמת שגם הקורונה היא סוג של פנצר כזה, אז אפשר לקרוא עכשיו שוב את הרשימה אבל דרך הפריזמה הזו.  זה באמת לא פשוט להיות איש חינוך במציאות התנודתית הזו. מנהלים, מורים וכל אנשי הצוות החינוכי נדרשים להפגין יכולת התמודדות ויכולת הסתגלות למצבים שמשתנים במהירות עצומה מעכשיו לעכשיו. אבל, זו גם הזדמנות נדירה שלנו ללמד את הדור הצעיר איך מתמודדים עם סיטואציות מורכבות שכאלה.  הילדים שלנו אולי ילמדו בתקופה הזו קצת פחות היסטוריה, ספרות, ומתמטיקה אבל הם ילמדו וירכשו הרבה מאוד כלים שישמשו אותם בחייהם הבוגרים. ואת מרבית הכלים הם ילמדו דרך הדוגמה האישית שאנחנו מציגים להם. הם ילמדו מתוך התבוננות מודעת ולא מודעת על הדרך בה אנו, אנשי החינוך וההורים מגיבים, מסתגלים ומתמודדים עם הקשיים והאתגרים ועל הדרך בה תיווכנו עבורם את היכולת הנפלאה הזו להישאר בתנועה, להסתגל ולא להתרפק על הקבוע והמובן מאליו.  כמובן שגם אנחנו, בפסיפס, מתמודדים עם המצב החדש וביצענו התאמה להעברת המפגשים שלנו במסגרת תכניות “להגיע לפסגת האוורסט” להקניית מיומנויות למידה ו “הכל בראש (ובלב) להקניית מיומנויות רגשיות, חברתיות, ומיומנויות תקשורת - ללמידה אינטראקטיבית מרחוק וגם רעננו את המפגשים להעברה מיטבית בכיתה וכל זה במקביל לפיתוח תהליכי פיתוח מקצועיים מקוונים למורים וסגלי הוראה לקראת שנת הלימודים הבאה.  ואסיים במשפט יפה של איש העסקים האמריקאי גים רוהן אל תחפש פחות בעיות בחיים, חפש יותר מיומנות ופתרונות. וכרגע, למצוא פתרונות זה מה שיש לנו ובשפע.  אגב, 2 מבצעים מעניינים שיש לנו עכשיו שאולי יעניינו אותכם:
- כבר מתחילים להריח את כיתה א באוויר... - אנחנו מציעים עכשיו את הספר חמוטל ואלישע עולים לכיתה א ב 25 שח!! זה ספר מעולה לילדים ולהורים לקראת המעבר המרגש לכיתה א  - לא לשכוח לרשום את קוד הקופון: בהצלחה2021  - זאת תקופה נהדרת לרכוש מתנה מופלאה למורים וסגלי ההוראה - אנחנו מציעים את הספר גם למורה מגיע 100 ב 50 שח! זאת מתנה מעולה לכל מורה! לא לשכוח לרשום את קודם הקופון: מורה100  לרכישה גלשו לכאן:
http://bit.ly/2HADZ8a  בברכת בריאות לך וליקירייך ותודה רבה לאנשים הטובים שעזרו לי להתגבר על הפנצר...

לאחרונה סיימנו תהליך פיתוח מקצועי בנושא "יוצאים מן הכלל -
פיתוח הוראה דיפרנציאלית" למורים בבית ספר יסודי אלסלאם בקלונסווה (مدرسة السلام الابتدائية الأهلية)

במהלך המפגשים עסקנו בדרכים לתת מענה לכל תלמיד בהתאם ליכולותיו, כישוריו וצרכיו, כחלק מהכיתה כולה.

פגשנו צוות מורים רציני ומשקיע שהתגבר על קשיים ואתגרי מזג האוויר והגיע לכל מפגש בהתלהבות ובשמחה.

בסוף התהליך אף קיבלנו מכתב תודה משמח מהגברת עביר אבו זמירו.

תודה רבה לכל המורים שהשתתפו במפגשים, למנהלת בית הספר, הגברת
אימאן סלאמה, לרכזת ההשתלמות, הגברת עביר אבו זמירו וכמובן למנחה שלנו עלי יאסין.

יזה כיף!
... קראו עודפחות

לאחרונה סיימנו תהליך פיתוח מקצועי בנושא יוצאים מן הכלל -
פיתוח הוראה דיפרנציאלית למורים בבית ספר יסודי אלסלאם בקלונסווה (مدرسة السلام الابتدائية الأهلية)  במהלך המפגשים עסקנו בדרכים לתת מענה לכל תלמיד בהתאם ליכולותיו, כישוריו וצרכיו, כחלק מהכיתה כולה.  פגשנו צוות מורים רציני ומשקיע שהתגבר על קשיים ואתגרי מזג האוויר והגיע לכל מפגש בהתלהבות ובשמחה.  בסוף התהליך אף קיבלנו מכתב תודה משמח מהגברת עביר אבו זמירו.  תודה רבה לכל המורים שהשתתפו במפגשים, למנהלת בית הספר, הגברת 
אימאן סלאמה, לרכזת ההשתלמות, הגברת עביר אבו זמירו וכמובן למנחה שלנו עלי יאסין.  יזה כיף!

הגב בפייסבוק

כל הכבוד..כולי שמחה שהכרתי השתלמויות דרך פסיפס הרבה תודות למשימות שירה על ההסבר ההדוק ..על הנתינה בלי גבולות... הרבה תודה למנחה הכי טוב בעולם...ד.עלי יסין על הנתינה המיוחדת והמסירות האדיבה.. על הכלים שפגשנו דרכיו..על הכל..... עביר אבו זמירו

לאחרונה סיימנו תהליך פיתוח מקצועי בנושא "יוצאים מן הכלל -
פיתוח הוראה דיפרנציאלית" למורים בבית ספר תיכון אפלמן דימונה.

כמו תהליכי פיתוח מקצועי רבים גם תהליך זה התחיל פנים אל פנים והסתיים במפגשי למידה מקוונת מרחוק.

התחלנו אומנם מהוראה דיפרנציאלית - אבל כמובן שעסקנו רבות ביישום של זה בפועל בלמידה מרחוק: מה זה מפגש לימודי? כמה אחריות המורה צריך לקחת על עצמו כדי להפוך את הלומד לאחראי ופעיל? איך אפשר לעודד למידה פעילה אצל התלמיד גם מרחוק (וכמובן, במבט קדימה, גם מקרוב) בשגרת הלמידה וההוראה ולקראת מבחנים?

במהלך המפגשים עסקנו בכלים יישומיים, מהם כאלה שייחודיים ללמידה מרחוק וכאלה שרלוונטיים להוראה באשר היא, והכל באמצעות שילוב סקרים, הפעלות, כלים טכנולוגיים פשוטים שיכולים להפוך כל מפגש לימודי לחוויה ייחודית ואפילו עבודה בקבוצות מרחוק על תוצרי הלימוד כשהמנחה עובר בין הקבוצות.

כמה כיף לקבל מכתב תודה מרגש מהנהלת בית הספר!

מדהים כמה אפשר להרגיש קרוב גם בלמידה מרחוק.
תודה גדולה לכל צוות המורים של בי"ס אפלמן, להנהלת בית הספר ומנחה שלנו ד"ר אדם רצון!

רוצים להזמין אותנו לתהליכי פיתוח מקצועי בנושא "יוצאים מן הכלל -
פיתוח הוראה דיפרנציאלית" - צרו איתנו קשר:
www.psifas.co.il/%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C/
... קראו עודפחות

לאחרונה סיימנו תהליך פיתוח מקצועי בנושא יוצאים מן הכלל -
פיתוח הוראה דיפרנציאלית למורים בבית ספר תיכון אפלמן דימונה.  כמו תהליכי פיתוח מקצועי רבים גם תהליך זה התחיל פנים אל פנים והסתיים במפגשי למידה מקוונת מרחוק.  התחלנו אומנם מהוראה דיפרנציאלית - אבל כמובן שעסקנו רבות ביישום של זה בפועל בלמידה מרחוק:  מה זה מפגש לימודי? כמה אחריות המורה צריך לקחת על עצמו כדי להפוך את הלומד לאחראי ופעיל? איך אפשר לעודד למידה פעילה אצל התלמיד גם מרחוק (וכמובן, במבט קדימה, גם מקרוב) בשגרת הלמידה וההוראה ולקראת מבחנים?  במהלך המפגשים עסקנו בכלים יישומיים, מהם כאלה שייחודיים ללמידה מרחוק וכאלה שרלוונטיים להוראה באשר היא, והכל באמצעות שילוב סקרים, הפעלות, כלים טכנולוגיים פשוטים שיכולים להפוך כל מפגש לימודי לחוויה ייחודית ואפילו עבודה בקבוצות מרחוק על תוצרי הלימוד כשהמנחה עובר בין הקבוצות.  כמה כיף לקבל מכתב תודה מרגש מהנהלת בית הספר!  מדהים כמה אפשר להרגיש קרוב גם בלמידה מרחוק.
תודה גדולה לכל צוות המורים של ביס אפלמן, להנהלת בית הספר ומנחה שלנו דר אדם רצון!  רוצים להזמין אותנו לתהליכי פיתוח מקצועי בנושא יוצאים מן הכלל - 
פיתוח הוראה דיפרנציאלית - צרו איתנו קשר: 
https://www.psifas.co.il/%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C/

הגב בפייסבוק

בשמחה רבה ומכל ה ❤

כל הכבוד לאדם!

בתקופת הקורונה והלמידה מרחוק, המוכר והרגיל התחלף בחוסר וודאות ועמימות, המובן מאליו נעלם ונשארנו עם מציאות משתנה ומורכבת.

במצבים כאלה אנחנו צריכים לחשוב באופן יצירתי ולהמציא מחדש את הדברים שעד לפני רגע היו ברורים ומוכרים.

חשיבה יצירתית תסייע לנו למצוא דרכים לשמור על קשר, להעביר פעילות בצורה מיוחדת שתעזור להתגבר על האתגרים הפדגוגיים והטכנולוגיים בלמידה מרחוק, ובכלל תעזור לנו להתמודד עם השגרה החדשה שנכפתה עלינו.

(שווה לראות עד הסוף - יש פספוסים)
... קראו עודפחות

הגב בפייסבוק

מה עם סדרת מסיכות לחדר המורים? 😂

ענק אייל

🤣

איזה כיף לשמוע את המורה רות מבית ספר אלתרמן נתניה שמחמיאה למנחה שלנו, רוני פאר, על פעילות למידה מרחוק שהוא העביר לכיתה שלה.

"... המורים אומרים איזה כיף לך, הכיתה שלך זכתה... ובצדק."
"אני רוצה להודות לך בשם התלמידים.., ראיתי את התלמידים נהנים ומשתתפים וכל כך שמחים בסדנה, שאפו לך ולצוות שלכם, באמת סדנה מדהימה"

תענוג!

תודה לתלמידים הנפלאים שהשתתפו בסדנה, לרות המורה המעולה וכמובן למנחה שלנו רוני פאר שמעביר המון פעילויות מוצלחות בלמידה מרחוק.

רוצים גם?
דברו איתנו 🙂
... קראו עודפחות

הגב בפייסבוק

Rut Asraf הכיתה שלך?